סופשבוע במדריד - אב ובת

בחודש ינואר 2015 ערכתי חופשה של סוף שבוע במדריד יחד עם בתי בת ה- 13. ביקרתי כבר בעבר בברצלונה ובחבל קטלוניה, אולם זה היה הביקור הראשון שלי בבירת ספרד. למרות שברצלונה נחשבת לעיר צעירה ודינאמית יותר בעוד שמדריד אמורה להיות פורמלית ו- “כבדה”, התרשמתי שגם מדריד היא עיר חיה ותוססת ושבהחלט יש לה הרבה מה להציע. עם זאת קחו בחשבון שכמיטב המסורת הספרדית העיר מתעוררת בבוקר לאיטה, והופכת לפעילה בעיקר בשעות אחה”צ והערב.

בעת תכנון הטיול ניסיתי ליצור תמהיל של קצת מוזיאונים, קצת תרבות, קצת דברים מקומיים וקצת שופינג (בכל זאת נערה בת 13…). החלטתי מראש שלא לצאת ממדריד מכיוון שיש לדעתי די והותר מה לעשות בעיר עצמה, למרות שניתן כמובן לשלב בטיול כזה גם סיורי יום ליעדים אחרים כדוגמת טולדו, אסקוריאל, וכדו’.

מסלול

ביום הראשון לטיול (יום חמישי בשבוע) נחתנו בשדה התעופה במדריד בסביבות השעה 11:00 בבוקר ולקחנו מונית למלון שהזמנו במרכז העיר. לאחר ארוחת צהרים קלה יצאנו לשוטט מעט ברחובות ובכיכרות וביקרנו בארמון המלוכה. הארמון גדול, מפואר ומרשים אולם אינו שונה באופן מהותי מארמונות מלכותיים אחרים ברחבי אירופה, הוא הזכיר לנו במיוחד את ארמון קזרטה באיטליה שבו ביקרנו בטיול אחר. לא ניתן להזמין כרטיסים לביקור בארמון מראש דרך האינטרנט, אבל במקרה שלנו לא היה כלל תור בקופות ונכנסנו אליו במהירות. בצמוד לארמון נמצאת קתדרלת אלמודנה, כך שניתן לשלב את הביקור בה באותה הזדמנות.

האתר של הארמון המלכותי במדריד

הארמון המלכותי של מדריד

לאחר מכן חזרנו לחדר לנוח ולאגור מעט כוחות, ואחה”צ יצאנו לערוך קניות בסניף הידוע של חנות הכלבו El Corte Ingles שנמצא ממש בצמוד למלון שבו התאכסנו. זוהי חנות ענקית המשתרעת על פני מספר קומות, המבחר גדול והמחירים סבירים. באופן כללי חודש ינואר הוא אחד מתקופות הסיילים העיקריות במדריד והחנויות ברחבי העיר היו מלאות בשלטים אדומים של Rebajas (כלומר הנחות), כך שאם חפצה נפשכם בקניות הרי שזוהי תקופה טובה לביקור. בדרך עברנו בקונדיטוריה המצוינת La Mallorquina בכיכר סול, ביקור ראשון מיני רבים במהלך הטיול – הבת שלי התרגלה לפתוח את הבוקר עם לחמנייה מסוכרת ממולאת בקצפת, גם עוגיות המקרונים הצבעוניות מומלצות בחום 🙂

האתר של קונדיטוריית La Mallorquina (בספרדית)

מדפי התצוגה בקונדיטורית La Mallorquina

בערב יצאנו לארוחה במסעדת Botin, אליה הזמנתי מקום מראש. המסעדה פתוחה ברציפות באותו המקום משנת 1725 ולפי ספר השיאים של גינס היא המסעדה הפעילה הוותיקה ביותר בעולם. למרות שהמסעדה הפכה זה מכבר לאטרקציה תיירותית בפני עצמה ניתן עדיין למצוא בה גם מבקרים מקומיים, מה שמעיד על כך שהיא לא “התקלקלה” לגמרי… התפריט מבוסס על מאכלים ספרדים טיפוסיים, אני הזמנתי את אחת ממנות הדגל – בשר כבש צלוי שאכן היה מצוין. בתי צמחונית ומכיוון שכל המנות העיקריות כללו בשר, דגים או מאכלי ים היא נאלצה להסתפק בכמה מנות ראשונות ותוספות. בסך הכל נהנינו מהאוכל ומחוויית הביקור במסעדה המיוחדת, כדאי מאוד להזמין מקום מראש בשל התור הארוך שמשתרע בכניסה בשעות הערב.

האתר של מסעדת Botin

כיכר De La Villa מוארת בלילה

באופן כללי שימו לב שמנות רבות במטבח הספרדי מבוססות על בשר ובאופן ספציפי על חזיר, הלוא הוא ה- “חמון” הספרדי המפורסם, כך שאם אתם צמחוניים (או שומרים על כשרות כמובן) המבחר שיעמוד לרשותכם במסעדות הספרדיות המסורתיות יהיה מוגבל למדיי. הטאפאס הידועים כוללים גם הם ברוב המקרים חזיר, דגים או פירות ים, למרות שלעיתים יש גם מבחר מצומצם יותר של טאפאס גבינות, חמוצים או ירקות. עם זאת תוכלו למצוא ברחבי העיר מסעדות איטלקיות, אסיאתיות (למרות שכמעט ולא ראינו מסעדות יפניות וסושי) ורשתות שונות של מזון מהיר, כך שלא חסר מה לאכול.

את היום השני התחלנו בסיור רגלי מודרך של חברת רגוניס בעיר העתיקה. כמעט בכל עיר גדולה באירופה ישנן חברות המציעות סיורי הליכה שמתמקדים באזורים או בנושאים מסוימים. הסיורים מועברים בדרך כלל על ידי מדריכים מומחים שמספרים סיפורים מעניינים ומספקים זווית ראייה שונה על העיר, שקשה לקבל מטיול עצמאי או מקריאה בספר. יש כמה חברות שעורכות סיורים כאלה בשפה האנגלית במדריד, אולם המדריכים של חברת רגוניס הם ישראלים לשעבר שמתגוררים בעיר ומעבירים את הסיורים בעברית. יש כמובן יתרון לסיור שנערך בשפת הקודש ובמקרה שלנו היה חשוב לי שהסיור יתקיים בעברית כדי להימנע מהצורך לתרגם לבתי שעדיין לא שולטת היטב באנגלית, אולם מניסיוננו בביקורים בערים אחרות לעיתים מעניין דווקא לשמוע הסברים מפי מדריך זר ולטייל עם תיירים שאינם ישראלים – כך שתחליטו מה עדיף בעיניכם. בכל מקרה חברת רגוניס מציעה מספר סיורים שונים במדריד ומחוצה לה, פרטים נוספים ניתן למצוא באתר האינטרנט שלה.

האתר של חברת Ragonis Tours

הסיור שנמשך כ- 3 שעות החל בכיכר סול ועבר בין השאר בכיכר מאיור היפה, שוק האוכל San Miguel, קתדרלת אלמודנה, ארמון המלך (ללא כניסה פנימה) וכיכר Oriente, והסתיים בכיכר Espana בה ניצבים פסליהם של דון קישוט ונושא כליו סנצ’ו פנסה עליהם משקיף מלמעלה סרוואנטס יוצרם.

פסל דון קישוט בכיכר Espana

בלי קשר לסיור המודרך אני ממליץ מאוד לבקר בשוק האוכל, בו אפשר למצוא מגוון של דוכנים המציעים טאפאס שונים, גבינות, מאפים, קינוחים, גלידות, יין, בירות, קפה, וכדו’.

האתר של שוק האוכל San Miguel

הכניסה לשוק האוכל San Miguel בלילה

לאחר הפסקה קצרה שכללה ארוחת צהרים מהירה המשכנו לסיור פרטי שהוזמן מראש גם הוא דרך חברת רגוניס, הפעם על סגווי. זוהי הפעם הראשונה שבה נסענו על סגווי, אבל אחרי הסבר קצר ותרגול של כמה דקות השתלטנו על העניין. מכיוון שבסיור הקודם כבר ביקרנו באתרים העיקריים שנמצאים במרכז העיר, יצאנו הפעם לכיוון נהר המנסנרס והפארק המשתרע לאורך גדותיו. הסיור בסגווי היה חוויה נהדרת ומהנה מאוד, בדיעבד זהו אחד מהחלקים שמהם נהנינו ביותר בטיול כולו כך שאני ממליץ עליו מאוד (במיוחד אם אתם מטיילים עם ילדים מגיל 10 ומעלה). במקרה שלנו היה חשוב לי לצאת עם מדריך דובר עברית, אבל ניתן גם להזמין סיורי סגווי עצמאיים או להצטרף לקבוצה בליווי מדריך דובר אנגלית ישירות מול סוכנויות אחרות ולהוזיל את העלויות.

אחד משערי הכניסה לכיכר מאיור

עם תום הסיור עצרנו להפסקה קצרה בקפה Valor שידוע כאחד המקומות הטובים ביותר במדריד ל- Chocolate con Churros, אצבעות הבצק המטוגנות המוגשות עם ספל של שוקולד נוזלי (אי אפשר לקרוא לנוזל החום והסמיך “שוקו”, זה פשוט יהיה מעליב…).

האתר של קפה Valor (בספרדית)

Chocolate con Churros

חזרנו לחדר לנוח מעט, ובערב יצאנו שוב להסתובב באזור הרחוב הראשי Gran Via, המדרחוב Fuencarral והרחובות הקטנים של שכונת Chueca הסמוכים אליו. לאחר מכן המשכנו למופע הפלמנקו במועדון Corral de la Moreria אליו הזמנתי כרטיסים מראש. המופע נמשך כשעה וקצת ומתקיים בחלל קטן יחסית שבו הצופים יושבים ממש בסמוך לבמה, כך שהאווירה אינטימית וקרובה. ניתן להזמין ארוחת ערב או להגיע רק להופעה עצמה, במודל דומה למועדונים של זאפה בארץ למי שמכיר. Corral de la Moreria נחשב לאחד ממועדוני הפלמנקו המפורסמים במדריד, אולם קחו בחשבון שהוא מיועד לתיירים ואינו מועדון “אותנטי” של מקומיים (גם מבחינת המחיר). המופע היה מצוין וכלל זוג רקדנים מדהימים, שני נגני גיטרה וירטואוזים, זמרת ושני זמרים. הוא הורכב משילוב של ריקוד, שירה ונגינה, ונע בין קטעי שירה איטית ונמוכה המלווה בתנועות ארוכות של הרקדנים להתפוצצות פתאומית ומחשמלת של ריקוד מסחרר לקצב הגיטרות, מחיאות הכפיים ורקיעות הרגליים של הרקדנים והזמרים. בסיכומו של דבר מאוד נהנינו, עד כדי כך שאני חושב שממש “אי אפשר” לבקר במדריד ללא צפייה במופע פלמנקו שמהווה חלק כה חשוב במסורת הספרדית… בכל מקרה ניתן כמובן למצוא מועדוני פלמנקו נוספים, כשתכננתי את הטיול נתקלתי בשמות של כמה מועדונים מומלצים אחרים כגון Cardamomo, Cafe de Chinitas, Villa Rossa, Las Carboneras ו- Las Tabalas.

האתר של מועדון Corral de la Moreria

מופע הפלמנקו במועדון Corral de la Moreria

בבוקר היום השלישי יצאנו לבקר במוזיאון הפראדו. אפשר לשוטט במוזיאון הענק במשך שעות רבות ואף ימים, ולכן כדאי לבחור מראש את האזורים שמעניינים אתכם במיוחד ולהגביל את הביקור לשעתיים-שלוש (במיוחד עם ילדים). אנחנו התמקדנו בעיקר בציורים של גויה ושל ענקי הרנסאנס האיטלקיים, ורפרפנו במהירות דרך כמה חלקים נוספים של המוזיאון.

האתר של מוזיאון הפראדו

לאחר מכן המשכנו לקניון La Vaguada שנמצא במרחק של כ- 20 דקות נסיעה במטרו ממרכז העיר, בו גם אכלנו צהרים. היצע החנויות בקניון גדול וניתן למצוא בו מותגים בינלאומיים ידועים לצד חנויות ורשתות מקומיות, המחירים היו סבירים בהחלט ובחלק מהמקרים אף זולים. אם חפצה נפשכם בעוד שופינג, מעבר לאינסוף החנויות שתוכלו למצוא במרכז העיר ובאזור Gran Via ישנם כמה קניונים גדולים נוספים שמרוחקים מעט יותר מהמרכז (אליהם לא הגענו), כגון Plaza Norte 2 ו- Xanadu.

האתר של קניון La Vaguada (בספרדית)

חזרנו לחדר לפרוק את שלל השקיות, ולאחר מנוחה קצרה יצאנו למוזיאון Reina Sofia שמתמחה באומנות מודרנית. המטרה המוצהרת הייתה לראות עבודות של פיקאסו, ובראשן הגרניקה הידועה, ואת היצירות ההזויות-משהו של דאלי ושל האמנים הסוריאליסטים האחרים שמוצגות במוזיאון. אגב – אם אתם מעוניינים לראות אומנות אימפרסיוניסטית דווקא, כדאי לבקר במוזיאון Thyssen-Bornemisza (אליו לא הספקנו להגיע הפעם). בערב חזרנו לשוטט שוב באזור Gran Via, עצרנו לביקור נשנוש קצר בשוק האוכל San Anton, אכלנו ארוחת ערב טובה במסעדה איטלקית חביבה וקינחנו באחד ממוסדות ה- Chocolate con Churros הידועים ביותר בעיר, Chocolateria San Gines שנמצאת בסמוך לכיכר מאיור.

האתר של מוזיאון Reina Sofia

האתר של שוק האוכל San Anton (בספרדית)

האתר של Chocolateria San Gines (בספרדית)

בבוקר היום הרביעי והאחרון התארגנו, נפרדנו ממדריד בביקור אחרון בקונדיטוריה La Mallorquina ולקחנו מונית לשדה התעופה.

מזג אוויר

הטמפרטורות במהלך הביקור שלנו נעו בין אפס מעלות בשעות הבוקר והערב ל- 10-12 מעלות באמצע היום, כלומר קר אבל לא נורא. למזלנו השמיים היו נקיים ולא ירד כלל גשם, מה שאפשר לנו לשוטט ברגל ברחבי העיר ללא כל בעיה.

כדאי מאוד כמובן להביא בגדים חמים וללבוש כמה שכבות בעת שיוצאים החוצה – מעיל טוב, סוודרים, געטקס, כובע צמר, צעיף, כפפות חמות, מגני אוזניים, נעליים אטומות, וכדו’. אם אתם סובלים מקור כדאי לתכנן את המסלול בהתאם, כך שישלב לסירוגין ביקור גם במקומות סגורים כגון מוזיאונים, חנויות, וכדו’, ומדי פעם לעצור להתחמם באחד מבתי הקפה הרבים הפזורים ברחבי העיר.

טיסות

שתי חברות התעופה היחידות שטסות למדריד בטיסה ישירה ללא עצירות ביניים הן אל-על ואיבריה (נכון לינואר 2015). מכיוון שהיצע הטיסות נמוך ואין חברות לואו-קוסט, מחירי הכרטיסים למדריד יקרים יותר מאשר ליעדים מרכזיים אחרים באירופה. העלות של כרטיס עם חברת אל-על במקרה שלנו הייתה כ- 500 דולר לאדם, אבל המחירים תלויים כמובן בעונה, במועד ביצוע ההזמנה ובהנחות שונות (למרות שברוב המקרים מדריד אינה כלולה במבצעים שמציעות חברות התעופה מדי פעם).

תחבורה

מרכזה של מדריד קטן יחסית ולכן קל ונוח להגיע לרוב האתרים המרכזיים ברגל. המרחק מכיכר סול במרכז העיר לאזור מוזיאון פראדו בצד מזרח או לאזור ארמון המלך במערב הוא כ- 15-20 דקות של הליכה נינוחה. אם אתם מתכננים להגיע לאתרים מרוחקים יותר כדאי כמובן להשתמש במטרו. כרטיס נסיעה לכיוון אחד בתוך העיר עולה 2 יורו, ניתן גם לרכוש כרטיס ל- 10 נסיעות ומספר סוגים נוספים של כרטיסים משולבים. אנחנו הסתובבנו בעיקר ברגל והשתמשנו במטרו במספר מקרים בלבד, ולכן קנינו כרטיסים רק כשהזדקקנו לכך.

המחיר של מונית משדה התעופה למרכז העיר או בכיוון ההפוך הינו קבוע ועומד על 30 יורו, הנסיעה נמשכת כ- 20-30 דקות. ניתן להשתמש גם בתחבורה הציבורית כדי להגיע מהשדה לעיר, אבל הנסיעה נמשכת זמן רב יותר ויש צורך להיטלטל עם המטען כך שהאופציה של מונית היא המומלצת לדעתי (במיוחד אם אתם כמה נוסעים).

לינה

מכיוון שמרכזה של מדריד כאמור קטן יחסית ונוח להליכה, כדאי מאוד לבחור מלון שנמצא במרכז ממש. אנחנו ישנו במלון Liabeny שזוכה לביקורות טובות ולדירוג גבוה באתרי תיירות שונים כגון Trip Advisor. המלון ברמת 4 כוכבים וממוקם ממש בסמוך לכיכר סול, בה נמצאת גם תחנה ראשית של המטרו. החדר היה נקי ונוח, ארוחת הבוקר עשירה והשירות מצוין. המחיר היה 105 יורו לחדר זוגי ללילה, כולל ארוחת בוקר ואינטרנט חינם. בסמוך למלון ישנם כמה בתי קפה, למקרה שאתם מעדיפים לוותר על ארוחת הבוקר במלון.

אתר האינטרנט של מלון Liabeny

המלצה אחרונה – יש כמובן ספרי טיולים רבים והמון חומר על מדריד באינטרנט. אני קניתי את הספרון “מדריד – כאן ועכשיו” מסדרת “העולם” בעברית של Lonely Planet. הספר קטן וקומפקטי, לא תמצאו בו אמנם סקירות והסברים מפורטים אבל הוא כולל המלצות, מפות ומידע פרקטי רב ואני מצאתי אותו מאוד נוח ושימושי.

אם אתם מתכננים טיול דומה ויש לכם שאלות אתם מוזמנים, אפשר לפנות אליי בכתובת האימייל maaqsa@hotmail.com.

טיול מהנה !

עמיר.