בסוף חודש אוגוסט 2023 ערכנו טיול של כשבוע וחצי באנגליה יחד עם בתנו בת ה- 10. הטיול שלנו הורכב משלושה חלקים שכל אחד מהם היה שונה לגמרי, כך שהרגשנו שבעצם עשינו 3 טיולים ולא רק אחד 😊
אנגליה היא יעד נהדר לטיול, במיוחד במסגרת משפחתית. לונדון היא כמובן אחת מהערים המדהימות ביותר בעולם ואפשר לחזור אליה שוב ושוב, אך גם לאנגליה עצמה יש הרבה מה להציע מעבר לכך – ערים יפות, עיירות וכפרים פסטורליים, Country Side קלאסי, טבע נהדר, והמון תרבות, מסורת ופולקלור ייחודיים. בלונדון ביקרנו כמה וכמה פעמים, ובנוסף לכך ערכנו בעבר טיול משפחתי באזור הקוטסוולדס וויילס – אפשר לקרוא עליו כאן:
כמה פעמים רציתם לצאת לטיול וחיפשתם משהו מיוחד, מעבר למסלולים הסטנדרטיים ולאטרקציות המוכרות ?מתכננים טיול ורוצים להפוך אותו למשהו ייחודי, מעניין ושונה? מחפשים מתנה מיוחדת ליום הולדת, יום נישואין, בר/בת מצווה, או כל אירוע משמח אחר ?לחצו כאן לחוויית טיול ייחודית למטייל העצמאי |
הפעם התמקדנו באזור הצפוני יותר של אנגליה, וחילקנו את הטיול ל- 3 חלקים:
א. ליברפול: המטרה המרכזית הייתה לערוך טיול בנושא הביטלס, אולם גילינו להפתעתנו עיר נהדרת שיש בה הרבה יותר מכך.
ב. ה- Peak District: אזור כפרי קלאסי, שבו מרבים גם האנגלים עצמם לטייל.
ג. לונדון – אי אפשר לסיים טיול באנגליה מבלי לבקר בלונדון…
השילוב בין היעדים השונים התברר כמעולה ואנגליה הוכיחה לנו שוב עד כמה היא מהנה ומעניינת.
מסלול הטיול
יום 1
הטיסה שלנו למנצ’סטר נחתה בשעת לילה מאוחרת. אספנו את המזוודות, לקחנו מונית למלון שהזמנו בסמוך לשדה התעופה והלכנו לישון.
יום 2
אחרי ארוחת בוקר אנגלית במלון (ביצה מקושקשת, שעועית אפויה ועגבניות מאודות !), אספנו את הרכב השכור ויצאנו בנסיעה שנמשכה כשעה לליברפול.
ליברפול היא ביתה של להקת הביטלס – הלהקה המצליחה והמשמעותית ביותר בהיסטוריה. למרות שהביטלס פעלו רק כ- 10 שנים והתפרקו בשנת 1970, לפני יותר מ- 50 שנה, יש להם עד היום המוני מעריצים מושבעים בכל רחבי העולם. עשרות להקות קאבר מנגנות את המוסיקה שלהם, כולל בישראל, וישנה סצנה גלובלית פעילה מאוד של מועדוני מעריצים, הופעות, סרטים, ספרים, מכירות פומביות של חפצים הקשורים ללהקה ולהיסטוריה שלה, וכדו’.
מסתבר שפעם בשנה מתקיים בליברפול פסטיבל ביטלס בינלאומי – באופן מקרי לגמרי מועד הביקור שלנו בעיר נפל בדיוק על השבוע שבו התקיים הפסטיבל של 2023, מבלי שאפילו התכוונו…
אם אתם חובבים של הלהקה אין ספק שזהו הזמן המומלץ ביותר להגיע – העיר מלאה במעריצים, הופעות, ואירועים שונים הקשורים ללהקה ולמורשת שלה.
ארבעת חברי הביטלס הם ילידי ליברפול, וההיסטוריה של הלהקה כרוכה באופן הדוק בעיר. ליברפול נחשבת ל- “מכה” של מעריצי הלהקה, ויש בה המון סיורים, מוזיאונים, ואתרים שונים הקשורים ללהקה ולחבריה. אנחנו אוהבים את המוסיקה של הביטלס, למרות שאי אפשר להגדיר אותנו כ- ” מעריצים שרופים”, ורצינו לבקר במקום שבו הכל החל.
הגענו לליברפול לקראת הצהרים. חשבנו שליברפול היא עיר תעשייתית, אפורה ומשעממת, אבל גילינו שהיא תוססת, יפה ומעניינת. מסתבר שיש בה הרבה מאוד אתרים, מוזיאונים, ופעילויות, ובשנת 2008 היא אף זכתה בתואר בירת התרבות של אירופה. למדנו גם שליברפול היא עיר מאוד משמעותית מבחינה מוסיקלית, ופרט לביטלס היא ביתם של להקות ואמנים רבים נוספים. הוא אף מוגדרת כבירת הפופ העולמית בספר השיאים של גינס. ליברפול היא גם כמובן יעד מוביל לחובבי כדורגל בזכות שתי הקבוצות הידועות שלה, ליברפול ואברטון. אנחנו דילגנו על כך בביקור הנוכחי, למרות שרצינו לראות משחק כדורגל – לצערנו שתי הקבוצות לא שיחקו בבית באותו סוף שבוע שבו שהינו בעיר.
התחלנו את הטיול בליברפול ב-World Museum , שהפתיע מאוד לטובה. זהו מוזיאון גדול ומגוון שמתאים במיוחד למשפחות וילדים, ומכיל תצוגות מתחומים שונים כגון טבע, חלל, התפתחות החיים והאדם, תרבויות, אקווריום קטן, ועוד. המוזיאון מאוד ידידותי ומעניין, והתצוגות אינן “כבדות” או מייגעות מדיי.
אחרי השיטוט במוזיאון, שנמשך כשעתיים, אכלנו ארוחת צהרים קלה במסעדה שבתוכו. המשכנו למלון במרכז העיר וקיבלנו את החדר.
יצאנו ברגל ל- Albert Dock, אחד מהמוקדים העיקריים של מרכז העיר. ליברפול הייתה, ועודנה, עיר נמל חשובה ומרכזית באנגליה. פרט אנקדוטלי מעניין הוא שליברפול הייתה נמל הבית של הטיטאניק, אוניית הענק המפורסמת שטבעה במסע הבכורה שלה לארצות הברית בשנת 1912. אזור הרציפים של העיר שופץ בעשורים האחרונים, כמו שקורה בערים רבות, והפך למתחם יפה ותוסס של מסעדות, חנויות, מוזיאונים, ובילוי.
ישנן בליברפול אפשרויות שונות לפעילויות הקשורות לביטלס. אנחנו בחרנו בשתיים המרכזיות – The Beatles Story וה- Magical Mystery Tour.
ה- Beatles Story הוא מוזיאון שמציג את ההיסטוריה של הביטלס, מהמפגש הראשון בין ג’ון לנון ופול מקרטני בשנת 1957 ועד להתפרקותה של הלהקה בשנת 1970 והירצחו של לנון בניו-יורק בשנת 1980. המוזיאון מכיל מוצגים מקוריים רבים ושחזורים בגודל מלא של אתרים שונים הקשורים לביטלס, והביקור בו היה מהנה מאוד – מומלץ בחום.
מרכזה של ליברפול נקרא Liverpool One – זהו קניון גדול פתוח שמורכב מכמה מדרחובים וגדוש בחנויות ובמסעדות. לאחר שיטוט נוסף ב- Albert Dock צעדנו למרכז העיר התוסס והשוקק ואכלנו ארוחת ערב מצוינת במסעדה הודית צעירה וחדשנית בשם Bundobust, שמגישה אוכל רחוב הודי והזכירה לנו קצת את הפורמט של רשת מסעדות זוזוברה בארץ למי שמכיר.
באופן כללי, גילינו בליברפול סצנת אוכל משובחת ומפתיעה. המטבח האנגלי, איך נאמר בעדינות, לא ידוע בטיבו ובטעמו המשובח, אבל רמת המסעדות והאוכל בערים הגדולות של אנגליה השתדרגה באופן משמעותי בשנים האחרונות. באזורים הכפריים עדיין יש פחות אפשרויות, למרות שגם ארוחת ערב בפאב אנגלי זו חוויה מומלצת.
יום 3
אחרי ארוחת בוקר זריזה בבית קפה מרשת Pret A Manger החביבה עלינו (הבנו שהיא במגעים להגיע לארץ – הלוואי !), צעדנו שוב ל- Albert Dock לסיור בעקבות הביטלס – Magical Mystery Tour.
המועדון המיתולוגי שבו החלו הביטלס להופיע בליברפול, ובו בעצם התגלו והתפרסמו, נקרא ה- Cavern Club. המועדון נמצא ברחוב Matthew במרכז העיר, והוא שוכן בקומת המרתף של אחד הבניינים. המועדון נסגר בשנת 1973 ונהרס חלקית במסגרת תוכנית לבניית תחנת מטרו (אגב חוסר מודעות לשמירה על אתרים בעלי חשיבות היסטורית…). בשנת 1984 הוא שופץ ונפתח מחדש עם כמה שינויים קלים ביחס למיקום ולמבנה המקורי שלו. המועדון מהווה כיום את ליבה של סצנת המעריצים הגלובלית של הביטלס, ומתקיימים בו באופן רציף אירועים שונים והופעות של להקות קאבר רבות. המועדון מארגן גם סיור אוטובוס מודרך בעקבות אתרים מרכזיים הקשורים לביטלס ברחבי העיר – חובה לכל מעריץ.
הסיור נמשך כשעתיים וכולל ביקור בבתים שבהם גדלו ארבעת חברי הלהקה (ללא כניסה אל הבתים עצמם), ב- Penny Lane ו- Strawberry Field (שהיה בית יתומים) מהשירים הידועים, בכנסייה שבה נפגשו ג’ון ופול לראשונה כנערים, וב- Cavern Club עצמו. הסיור מלווה במדריך משעשע, המשתף הרבה אנקדוטות וסיפורים מעניינים.
לאחר תום הסיור בילינו כשעתיים בתוך המועדון עצמו. הלהקה שהופיעה באותו זמן הייתה נהדרת, ולמען האמת הם ממש נראו דומים לביטלס עצמם כך שזה לגמרי הכניס אותנו לאווירה.
לאחר מכן אכלנו ארוחת צהרים מצוינת במסעדת Wagamama – רשת אנגלית של מסעדות אסיאתיות שאנחנו אוהבים מאוד, והמשכנו לביקור ב- British Music Experience – תצוגה המוקדשת ללהקות ולאמנים הידועים של המוסיקה הבריטית בכללותה, וכידוע יש רבים כאלה. הביקור בתצוגה היה נחמד ואפשר גם להתנסות בנגינה בכלים שונים, אבל אני חייב לומר שהיא פחות מרשימה מאשר ה- Beatles Story ולכן הביקור בה אינו חובה לדעתי.
עשינו מעט קניות בכמה חנויות ב- Liverpool One וחזרנו לביקור נוסף ב- Cavern Club – הפעם הופיעה על הבמה להקת קאבר של יפנים מבוגרים שניגנו ביטלס במבטא כבד – מאוד משעשע על גבול ההזוי 😊
לאחר מכן צעדנו ברגל לצ’יינטאון הקטן של ליברפול וסיימנו את הערב בארוחת מעולה במסעדה סינית – אחת הטובות שאכלנו, במיוחד מנה של אטריות מטוגנות קרנצ’יות.
יום 4
בבוקר עזבנו את המלון, העמסנו את המזוודות על הרכב, ואכלנו ארוחת בוקר מפנקת בבית קפה טורקי מעולה שמצאנו במרכז העיר.
לאחר מכן, ביקרנו באחד האירועים המרכזיים של פסטיבל הביטלס הבינלאומי – כנס המעריצים השנתי שהתקיים במלון Adelphi המפואר. הכנס כלל מפגשים, הרצאות, הופעות חיות, ושוק גדול למסחר בפריטי ממורביליה הקשורים לביטלס.
לקראת הצהרים עזבנו את ליברפול ויצאנו לכיוון ה- Peak District.
במהלך תכנון הטיול ניסיתי לחפש דברים “מקומיים” שאינם נכללים במסלולי התיירות הסטנדרטיים. בערים ובכפרים רבים ברחבי אנגליה מתקיימים במהלך השנה, ובמיוחד בקיץ, ירידים שונים ומשונים, בהם ניתן לחוש מעט את התרבות והפולקלור ולפגוש תושבים מקומיים. כשחיפשתי פעילויות כאלה מצאתי את ה- Peak District Highland Games – אירוע שנתי של תחרויות כוח מסורתיות בסגנון “איש הברזל”, הכוללות זריקת אבנים, הרמת אבנים, ריצה עם אבנים, ובכלל כל מיני פעילויות הקשורות לאבנים (כבדות !). האירוע מתקיים בחווה ליד העיירה Chesterfield והוא מיועד לכל המשפחה.
הגענו למקום בשעת הצהרים וצפינו בחלק מהתחרויות ובשלב הגמר וההכרזה על הזוכים, לדעתי כל הקהל היה מורכב מאנגלים תושבי האזור ואנחנו היינו התיירים היחידים… הספקנו עוד לאכול קצת ג’אנק פוד ולהאכיל בעצמנו את חיות המשק, בסיכומו של דבר אירוע מהנה מאוד.
המשכנו אל הצימר שהשכרנו ב- Blackwell ועשינו עצירה קצרה בסופרמרקט המקומי. רצינו להזמין מקום באחת המסעדות של העיירה אבל גילינו שהכל מלא בשל חופשת ה- Bank Holiday של האנגלים, ולכן עשינו הזמנה של אוכל הודי מאחת המסעדות ואכלנו את ארוחת הערב בצימר.
יום 5
היום היה יום שני בשבוע, יום השוק המסורתי של עיירות רבות ב- Peak District. אחרי ארוחת בוקר עצמאית בצימר, שוטטנו מעט בשוק החביב של Bakewell. העיירה ידועה בעיקר ב- Bakewell Pudding שלה, מעין פאי מתוק שבזכותו היא מפורסמת בכל רחבי אנגליה (ברצינות – תיירים מגיעים לכאן במיוחד בשבילו). ביקרנו, איך לא, בחנות ה- Pudding המיתולוגית המקורית (!) וטעמנו את יצירת המופת. נודה על האמת – אכלנו כבר קינוחים טובים יותר 😉
The Old Original Bakewell Pudding Shop
לאחר מכן נסענו לאתר נוסף במסגרת החיפוש אחרי פולקלור מקומי – אירוע ימי ביניים בטירת Bolsover. הטירה הנוכחית נבנתה במאה ה- 16 על גבי חורבותיה של טירה קדומה יותר, בידי Sir Charles Cavendish שהיה אציל חשוב בתקופת בית טיודור. הטירה עצמה נחמדה, אבל יש טירות גדולות ומרשימות ממנה. ביום שבו ביקרנו התקיים בה אירוע באווירת ימי הביניים, שכלל קרבות רומח של אבירים הרכובים על גבי סוסים, לחימה של חיילים עטויים בשריון, ירי בחץ וקשת (ה- English Longbow הייתה כלי הנשק האימתני של ימי הביניים – גרסת הארטילריה של אותו הזמן), ועוד. הטירה לבשה חג, הוקמו בה אוהלים שבהם הדגימו המשתתפים הלבושים בגדים מסורתיים היבטים שונים של החיים בימי הביניים (לא היה כדאי, כפי הנראה, ליפול לידיים של רופא מהתקופה…), וכמובן היו דוכנים רבים של אוכל ומשקה.
לאחר הביקור בטירה נסענו ליער שרווד – ביתו של רובין הוד, אחד מהגיבורים העממיים המפורסמים ביותר באנגליה. בעבר השתרע היער העבות על פני שטח גדול הרבה יותר, ובשל כך הוא היווה עיר מקלט לפושעים ולמי שנמלט מהחוק. כיום הוא מהווה אתר מורשת לטיולים רגליים, טיולי אופניים, ופעילויות משפחתיות המשמרות את הסיפורים על רובין וחבורתו העליזה.
ממרכז המבקרים של היער יוצאים מספר שבילי הליכה באורכים שונים, אנחנו בחרנו בשביל הירוק שההליכה בו נמשכת כשעה וחצי. הדרך עוברת בתוך היער היפהפה בין עצי אלון עתיקים בני מאות שנים. העץ הידוע ביותר, ה- Major Oak, הוא אלון אייקוני ענק כבן 800 שנה (ואולי אפילו 1000, או יותר). לפי האגדות, העץ שימש כמקום מפגש ומסתור לרובין הוד ואנשיו.
בדרך חזרה ל- Bakewell עצרנו לארוחת ערב בפאב אנגלי טיפוסי בעיירה Chesterfield – אי אפשר לבקר באנגליה ולא לאכול Fish & Chips ו- Sheperd’s Pie…
יום 6
אחרי ארוחת בוקר עצמאית נוספת בצימר, יצאנו אל טירת Chatsworth . זוהי הטירה הגדולה, המפוארת והידועה ביותר באזור. הטירה הנוכחית נבנתה במאה ה- 17 והיא שייכת למשפחת Cavendish, אותה משפחה שהיא גם הבעלים של טירת Bolsover ושל נכסים נוספים באזור (לא רע להיות משפחת אצולה בריטית…). הטירה משמשת כביתו ומקום מושבו של הדוכס מדבונשייר עד היום. מעבר לפאר של הטירה עצמה, יצירות האומנות והחפצים שנשמרים בה, והגנים המרהיבים שלה, היא ידועה בעיקר משום שהיא שימשה כביתו של מיסטר דארסי בסרט “גאווה ודעה קדומה” על פי ספרה הידוע של ג’ין אוסטין, ובשל כך היא מהווה אתר עלייה לרגל של מעריצי הספר – ויש רבים כאלה.
אחרי הביקור באחוזה ובגנים, אכלנו ארוחת צהרים קלה במסעדה המקומית והמשכנו לטיול אופניים ב- Monstal Trail. בעבר עברה כאן מסילת רכבת שהפסיקה לפעול בשנת 1968. האנגלים שיפצו את הדרך, הסירו את פסי המסילה והותירו את המנהרות שבהן עברה הרכבת. התוצאה היא מסלול נהדר לצעידה ולרכיבה על אופניים, שמושך אליו מטיילים רבים. אורכו של המסלול כ- 14 ק”מ והוא נמשך בין Buxton ו- Bakewell. יש לאורכו כמה תחנות שבהן ניתן לשכור אופניים, לעצור לארוחה קלה, או לערוך הפסקת קפה.
אנחנו התחלנו את המסלול בתחנת Hassop – שכרנו 3 זוגות אופניים (למבוגרים יש גם אופניים חשמליים) ונסענו לאורכו של המסלול הנהדר כמעט עד סופו וחזרה. בתחילת הדרך החל לרדת טפטוף קל, אבל באנגליה אסור להתייאש ממזג האוויר ואכן לאחר כמה דקות השמש יצאה והיה נהדר.
לאחר שהחזרנו את האופניים קינחנו בגלידה וקפה, והמשכנו לביקור קצר ב- Buxton. חיפשנו פאב אנגלי נוסף אבל בסופו של דבר אכלנו ארוחת ערב במסעדה מקומית, שהייתה בינונית למדיי.
יום 7
לאחר ארוחת בוקר אחרונה בצימר נפרדנו מה- Peak District ויצאנו בנסיעה אל לונדון, שנמשכה כ- 4.5 שעות (כולל עצירה). הגענו לעיר, החזרנו את הרכב ולקחנו מונית למלון ב- Leicester Square.
בלונדון היינו כבר פעמים רבות וביקרנו בכל האתרים המרכזיים. הפעם החלטנו לבקר בכמה מקומות מוכרים פחות, ובנוסף הזמנו מחזמר או מופע לכל אחד משלושת הערבים שבהם שהינו בעיר.
אחרי שקיבלנו את החדר במלון יצאנו לארוחת צהרים מאוחרת באחת מהמסעדות הסיניות של צ’יינטאון. עשינו מעט שופינג וחזרנו לחדר לנוח.
בערב יצאנו למחזמר בחזרה לעתיד – שהיה פשוט מעולה ! מי שמכיר ואוהב את הסרט ייהנה מאוד, כולל המניירות המדויקות של מרטי ודוק בראון, ופירוטכניקה מרשימה של מכונית הדלוריאן.
יום 8
קמנו קצת יותר מאוחר כדי לנוח ולאגור כוחות.
לאחר ארוחת בוקר זריזה באחד הסניפים של Pret A Manger ליד המלון, נסענו למוזיאון הדואר שסוקר את ההיסטוריה המפוארת של ה- Royal Mail Service. המוזיאון היה מהנה מאוד והפתיע לטובה. כחלק מהביקור במוזיאון כלולה גם נסיעה ברכבת הדואר התחתית – רכבת מיוחדת שנבנתה בתחילת המאה ה- 20 במקביל לרכבת התחתית הרגילה של לונדון. הרכבת, אשר פעלה עד שנת 2003 (!), אפשרה להעביר דואר במהירות וביעילות בתוך העיר הענקית, ללא עיכובים בשל תנועה או מזג האוויר. כיום היא משמשת כאטרקציה תיירותית.
לאחר הביקור במוזיאון נסענו ל- Brick Lane – רחוב מפורסם המהווה את מרכזה של הקהילה הבנגלדשית בלונדון, סמוך לשכונת Shoreditch התוססת והשיקית. ברחוב יש המון חנויות מגניבות, גרפיטי מרשים, ובעיקר מסעדות ודוכני אוכל אתניים – בעיקר הודיים ואסיאתיים. בביקור קודם בלונדון ערכנו כאן סיור אוכל מודרך, אבל הפעם הסתובבנו באופן עצמאי. נשנשנו בייגל אותנטי עם סלמון במאפייה היהודית הידועה Beigel Bake Brick Lane Bakery אשר פתוחה 24 שעות, אכלנו צהרים במסעדה ההודית Sheba וקינחנו במגוון קינוחים הודיים באחת מחנויות הממתקים של הרחוב. לאחר מכן שוטטנו קצת בשוק Spitalfields הסמוך וקנינו כמה מתנות.
לאחר מכן נסענו באוטובוס קומותיים לכיוון ABBA Arena, בה מתקיים אחד מהמופעים ה- “חמים” והמדוברים ביותר בלונדון – מופע האווטארים של להקת ABBA. זהו אולם ענק ומלא בפירוטכניקה מתקדמת שנבנה במיוחד עבור ההופעה – בה מופיעות דמויות דיגיטליות של ארבעת חברי להקת ABBA השרים את כל הלהיטים הידועים כשהם מלווים בתזמורת חיה. המופע הוא שואו ענק – מגיעים אליו אלפי צופים, חלקם מחופשים לכוכבי הלהקה או לבושים במיטב אופנת הדיסקו של שנות ה- 70, והתחושה היא של מסיבה אחת גדולה. המופע אכן היה מאוד מרשים ומהנה, אבל אני חייב לומר שהתחושה שלנו הייתה קצת מוזרה – בסופו של דבר מריעים ומוחאים כפיים לדמויות דיגיטליות, ולא לזמרים אמיתיים…
יום 9
פתחנו את הבוקר בקרפרייה סמוכה למלון. לאחר מכן נסענו ל- Camden Market – היינו בו מספר פעמים בעבר, אבל המתחם התרחב ושינה את פניו, ופרט לחנויות יש בו גם אטרקציות שונות ואינספור דוכני אוכל רחוב מכל סוג ומין.
התחלנו בביקור ב- Colors Festival – מיצג של אומני גרפיטי שציירו קירות שלמים בצבעים פסיכודליים, כל אחד עם הסגנון הייחודי שלו. האפקט הויזואלי מהמם, במיוחד סדרה של ציורים שהזכירה לי באופן אישי את הסרט Blade Runner – מומלץ בחום !
לאחר מכן הסתובבנו ב- Camden Market שהיה תוסס ומלא במבקרים, ערכנו מעט קניות, ואכלנו צהרים בכמה מהדוכנים. מומלץ מאוד לבקר בחנות אופנה ייחודית בשם Cyber Dog, וכמו כן ב- Hans & Gretel בה אפשר למצוא גלידה שמוגשת בתוך צמר גפן מתוק – הוריקן של סוכר.
משם המשכנו לשוטט מעט ב- Oxford Street וב- Soho, כולל ביקור קצר בחנות הצעצועים הידועה Hamleys – גן עדן של ממש לילדים.
בערב צפינו במופע האחרון שלנו לטיול – פאנטום האופרה, המחזמר האהוב עלינו שכבר ראינו כמה וכמה פעמים.
הספקנו עוד לקנח בראמן מאוחר במסעדה יפנית סמוכה, ואפילו לבקר בחנות M&M הידועה ב- Leicester Square – היינו הלקוחות האחרונים שסגרו את החנות 😊
יום 10
הטיסה שלנו יצאה משדה התעופה לוטון בשעת צהרים מוקדמת, כך שעזבנו את העיר מייד אחרי שהתעוררנו בבוקר.
הגענו לשדה התעופה עם שירות השאטל של נהגוס, שהגיע בזמן והיה מאוד נוח ומשתלם מבחינת העלות.
טיסה
נכון למועד הטיול שלנו ב- 2023, יש טיסה אחת בלבד של חברה אחת בלבד שמאפשרת להגיע ישירות מישראל לצפון אנגליה – באמצעות EasyJet למנצ’סטר. אפשר כמובן לטוס ללונדון ולהגיע לאזור הצפון ברכב או ברכבת, אבל זה פחות נוח. אנחנו החלטנו כאמור לחזור מלונדון, ולכן היינו צריכים להזמין שני כרטיסים נפרדים – אחד מהארץ למנצ’סטר והשני מלונדון לארץ. עקרונית אין הכרח להזמין את שני הכרטיסים באותה חברה, אבל במקרה שלנו זה היה נוח מבחינת השעות והמחיר היה סביר בהחלט – העלות של הטיסה הלוך ושוב לאדם, כולל מזוודה ובחירת מקום ישיבה, הייתה כ- 550 פאונד.
לינה
ישנו ב- 4 מלונות לאורך הטיול – בלילה הראשון ליד שדה התעופה במנצ’סטר, בליברפול, ב- Peak District ובלונדון. בכל המקומות הזמנו חדר ל- 3 (ב- Peak District הזמנו בית נופש) והקפדנו לוודא שיש מיטה נפרדת לבתנו – לעיתים חדר ל- 3 הוא בעצם חדר עם מיטה זוגית אליה מצטרף גם הילד.
באנגליה יש כמובן היצע רחב מאוד של אפשרויות לינה מסוגים שונים. העלויות משתנות מאוד, ותלויות בסוג החדר, במיקום ובמועד הטיול. רשת מומלצת של מלונות שאנחנו מכירים מטיולים קודמים באנגליה היא Premier Inn. זוהי רשת של מלונות 3 כוכבים פשוטים אבל טובים מאוד, עם מחירים הגיוניים, פריסה רחבה בכל רחבי המדינה, ומיקומים מעולים בתוך הערים. אם אתם מחפשים מלון שמטרתו היא לינה בלבד והוא לא “מפנק” במיוחד, זוהי אפשרות מצוינת.
הטיסה שלנו נחתה במנצ’סטר מאוחר בלילה, ולכן הזמנו חדר ללילה הראשון במלון Premier Inn Manchester Airport שנמצא במרחק נסיעת מונית קצרה משדה התעופה. העלות הייתה 90 פאונד.
מלון Premier Inn Manchester Airport
בליברפול ישנו במלון Liverpool City Centre (Liverpool One), שנמצא ממש במרכז העיר במרחק הליכה מכל המוקדים המרכזיים. המחיר היה 360 פאונד ל- 2 לילות. יש לרשת מלון קרוב נוסף ב- Albert Dock (מעט יקר יותר), אבל לדעתי המלון ב- Liverpool One ממוקם טוב יותר.
מלון Premier Inn Liverpool City Centre
ב- Peak District יש אפשרויות לינה רבות בעלות אופי כפרי יותר. באזורים כאלה אנחנו מעדיפים לישון בעיירות או בכפרים מרכזיים יותר, כדי שנוכל למצוא מסעדות, סופרמרקטים, וכדו’. יש כמה אפשרויות כאלה ב- Peak District, אנחנו בחרנו לישון בעיירה Bakewell שהיא אחת מהמוכרות והמתויירות באזור. העיירה מקסימה, אבל היא מעט קטנה ולכן בדיעבד הייתי בוחר ב- Buxton הגדולה יותר.
הזמנו דרך אתר Booking בית נופש בעיירה שהיה מצוין – מעוצב יפה, מצויד היטב, נקי ונמצא במרחק הליכה קצרה ממרכז העיירה. העלות הייתה 690 פאונד ל- 3 לילות.
בלונדון יש לרשת Premier Inn מספר מלונות, אנחנו בחרנו בזה שנמצא ב- Leicester Square – ממש בתוך לב הבלגן של העיר, אי אפשר לנצח את המיקום. העלות הייתה 680 פאונד ל- 3 לילות.
מלון Premier Inn Leicester Square
את ההזמנה של מלונות Premier Inn ביצעתי ישירות באתר של הרשת, בחרתי בתעריף שמאפשר ביטול ממש עד ליום ההגעה.
רכב
הדרך הנוחה ביותר לטייל באזורים כפריים, כדוגמת ה- Peak District, היא באמצעות רכב שכור. הייתה לנו התלבטות האם לשכור את הרכב במנצ’סטר ולהגיע איתו לליברפול או לשכור אותו רק בליברפול לפני היציאה ל- Peak District, שהרי בתוך ליברפול עצמה אין צורך ברכב ואפילו רצוי להימנע מכך. כמו כן, התלבטנו האם להחזיר את הרכב בצפון אנגליה ולהגיע ללונדון ברכבת, או לנסוע ללונדון עם הרכב ולהחזיר אותו שם.
צריך לקחת בחשבון שהעלויות של הרכבות באנגליה די גבוהות, והדבר גם הופך את הטיול ליותר מסורבל. בסופו של דבר, התברר שהעלות של רכב שכור לכל התקופה, ממנצ’סטר ועד ללונדון, תהיה משתלמת יותר מבחינה כספית ותחסוך לנו הרבה זמן והתעסקות.
שכרנו רכב מקטגוריה רגילה דרך חברת הרץ, העלות הייתה כ- 660 פאונד ל- 6 ימי שכירות כולל נהג נוסף, היטל החזרה של הרכב ביעד שונה (מכיוון שלקחנו במנצ’סטר והחזרנו בלונדון), והחזר השתתפות עצמית. אספנו את הרכב במשרד של הרץ שהיה במרחק של כמה דקות הליכה מהמלון ליד שדה התעופה במנצ’סטר (זה היה עוד אחד מהשיקולים להזמין את המלון הספציפי הזה) והחזרנו אותו בסניף של הרץ שנמצא ליד Marble Arch בלונדון.
רצוי מאוד לרכוש ביטוח שכולל ביטול השתתפות עצמית או החזר השתתפות עצמית. במקרה שלנו, נציג החברה טען שהיה שפשוף באחת מצלחות הצמיגים (נו באמת…) וקיבלנו חיוב הזוי מהחברה, אולם מכיוון שהיה לנו החזר השתתפות עצמית זה לא באמת שינה לנו.
בליברפול החניתי את הרכב באחד החניונים הציבוריים במרכז העיר, העלות הייתה כ- 15 פאונד ליום שלם.
זהו, תם ולא נשלם.
אם אתם מתכננים טיול דומה ויש לכם שאלות, אתם מוזמנים לפנות אליי בכתובת האימייל maaqsa@hotmail.com.
כמה פעמים רציתם לצאת לטיול וחיפשתם משהו מיוחד, מעבר למסלולים הסטנדרטיים ולאטרקציות המוכרות ?מתכננים טיול ורוצים להפוך אותו למשהו ייחודי, מעניין ושונה? מחפשים מתנה מיוחדת ליום הולדת, יום נישואין, בר/בת מצווה, או כל אירוע משמח אחר ?לחצו כאן לחוויית טיול ייחודית למטייל העצמאי |
טיול מהנה !
עמיר.
