בחודש ספטמבר 2015 ערכנו טיול משפחתי של שבועיים בצפון צרפת עם שלושה ילדים בני 14, 10 ו- 3. במהלך הטיול ביקרנו בעמק הלואר, בנורמנדי, קצת בבריטאני וקינחנו, איך לא, ביורודיסני.
צפון צרפת נהדרת ומציעה מגוון רחב של אתרים, פעילויות, נופים ואטרקציות הנמצאים במרחקי נסיעה סבירים זה מזה, כך שהיא מהווה לדעתי יעד מצוין לטיול משפחתי עם ילדים.
כמה פעמים רציתם לצאת לטיול וחיפשתם משהו מיוחד, מעבר למסלולים הסטנדרטיים ולאטרקציות המוכרות ?מתכננים טיול ורוצים להפוך אותו למשהו ייחודי, מעניין ושונה? מחפשים מתנה מיוחדת ליום הולדת, יום נישואין, בר/בת מצווה, או כל אירוע משמח אחר ?לחצו כאן לחוויית טיול ייחודית למטייל העצמאי |
תכנון הטיול
בדרך כלל אנחנו עורכים את הטיולים המשפחתיים שלנו במהלך החופש הגדול, אולם השנה החלטנו לטייל בספטמבר על עונת החגים. סיבה אחת היא האופן שבו החגים הסתדרו השנה מבחינת ימי חופש, כמו כן העדפנו לטייל בספטמבר כדי להימנע מהחום והלחות של צרפת בחודשי הקיץ ומכמויות התיירים הרבים המבקרים בה בחודשים אלה. בדיעבד ההחלטה הייתה נכונה מאוד, הן מבחינת מזג האוויר והן מבחינת העומס באתרים השונים – כולל הפופולריים שבהם, כך שאני בהחלט ממליץ לטייל בחודש ספטמבר על פני יולי/אוגוסט במידה והדבר מתאפשר.
באופן כללי מסלול הטיול שלנו היה מעגלי: נחיתה בפריז, עמק הלואר, צפון מזרח בריטאני, צפון נורמנדי, יורודיסני וחזרה לארץ מפריז. בעת תכנון הטיול ניסיתי ליצור תמהיל של היסטוריה ופולקלור מקומי, ערים וכפרים, קצת טבע, ובעיקר אתרים שמתאימים למשפחות ולילדים. בפריז כבר ביקרנו בעבר כמה פעמים, כולל עם הילדים, ולכן החלטנו הפעם שלא להיכנס אליה כלל. העדפנו להימנע מנסיעות ארוכות מדיי ולכן עברנו בין כמה מקומות לינה כדי לקצר את המרחקים. למרות שהימים שלנו היו ארוכים ושחזרנו רק בשעות הערב המאוחרות, טיילנו בקצב איטי יחסית ולא היינו במרוץ של “לסמן וי”. ישנה רשימה ארוכה של אתרים מתוכננים שבהם לא הספקנו בסופו של דבר לבקר, אבל כדי להימנע מפספוסים משמעותיים מדיי הכנתי מראש רשימה של כמה “יעדי חובה” שבהם חשוב היה לנו לבקר, כגון מון סן מישל, חופי הנחיתה, ביתו של מונה בז’יברני, וכדו’, ודאגנו להתמקד קודם כל בהם. באופן כללי אני ממליץ לתכנן את הימים כך שיכללו פעילות או אתר אחד במהלך הבוקר, ואז פעילות או אתר נוסף אחר הצהרים. ארוחת הצהרים והנסיעה ברכב בין האתרים מאפשרת לכולם, ובמיוחד לילדים, לנוח ולאגור כוחות.
בעת התכנון נעזרתי רבות בבלוגים, בתיאורי הטיול ובטיפים באתר למטייל, כמו כן השתמשתי בשני הספרים הבאים:
1. הספרון “10 הגדולים – נורמנדי” מסדרת העולם: ספרון קטן, יעיל וקומפקטי המתאר את עשרת האתרים “המרכזיים” של נורמנדי.
אתר האינטרנט של הספר “10 הגדולים – נורמנדי”
2. “The Rough Guide to Brittany & Normandy” מסדרת Rough Guide: מכיל תיאורי מסלול, הסברים, מפות ומידע פרקטי רב, מעודכן ל- 2015. רכשתי את העותק האלקטרוני והשתמשתי בו על גבי טאבלט והטלפון הסלולרי.
אתר האינטרנט של הספר “The Rough Guide to Brittany & Normandy”
מסלול הטיול
יום 1 – נחיתה בפריז
הטיסה שלנו נחתה בנמל התעופה Charles de Gaulle בשעה 23:00, כך שביום הראשון בעצם לא טיילנו כלל. מכיוון שסוכנות השכרת הרכב פתוחה עד חצות בלבד חששתי שלא נספיק להגיע בזמן כדי לאסוף את הרכב השכור, ולכן החלטתי מראש לאסוף אותו למחרת בבוקר. אחרי הנחיתה לקחנו מונית למלון ששכרנו ממש בסמוך לשדה התעופה והלכנו לישון.
יום 2 – איסוף הרכב, נסיעה לעמק הלואר, טירת שמבור
בבוקר חזרנו לשדה התעופה כדי לאסוף את הרכב השכור. הסתבר שהרכב שהזמנו לא היה מוכן בזמן ולכן נאלצנו להמתין כ- 3 שעות עד שהוא הגיע… אחרי שסיימנו להתעצבן יצאנו סוף סוף דרומה בשעות הצהרים לכיוון עמק הלואר. העיכוב בבוקר גרם לכך שהספקנו לבקר רק באתר הראשון שתוכנן לאותו יום, טירת שמבור (Château de Chambord). זוהי אחת מהטירות הגדולות והמפוארות ביותר בעמק הלואר, מכיוון שהיה יום ראשון בשבוע היא הייתה מלאה יחסית במבקרים.
טירת שמבור
סיירנו בין החדרים והאולמות המרשימים של הטירה כשעתייים, בשלב מסוים אישתי ושניים מהילדים שכרו אופניים וערכו בנוסף טיול רכיבה מהנה של כשעה בשטח האחוזה.
לאחר הביקור בטירה המשכנו ישירות לצימר שבו לנו באותו לילה, ועוד הספקנו לצאת לארוחה במסעדה צרפתית סמוכה עליה המליץ לנו בעל הצימר. האוכל היה טעים והטבח הכין חלק מהמנות ממש לנגד עינינו על גבי האח המבוערת, אבל הארוחה הייתה יקרה יחסית והמסעדה מעט “כבדה” מדיי לטעמי עבור הילדים ולכן אני לא ממליץ עליה באופן מיוחד.
יום 3 – בלואה וגן החיות ZooParc de Beauval
אחרי ארוחת הבוקר בצימר ארזנו, נפרדנו מהבעלים הידידותי ויצאנו לכיוון טירת בלואה (Château de Blois). זוהי אחת מהטירות המלכותיות של עמק הלואר, אשר שימשה כמעונם של כמה ממלכי צרפת במהלך המאה ה – 16. הטירה מפורסמת בעיקר בשל הרצח של דוכס גיז המורד אשר התרחש בחדר השינה המלכותי שבה, כמו גם בשל אירועים היסטוריים נוספים שהתרחשו בין כתליה ובזכות כמה מחדריה המפוארים. לאחר הביקור בטירה שנמשך כשעה וחצי שוטטנו מעט במרכזה היפה של בלואה ואכלנו ארוחת צהרים במסעדת סושי חביבה בשם Sakae Sushi (כתובתה 7 rue du Poids du Roi). שימו לב שהרחובות במרכז הימי-ביניימי של העיר צרים ותלולים וישנם גרמי מדרגות רבים, כך שהטיול עם ילדים קטנים ובמיוחד עם עגלה יכול להיות מעט בעייתי. בכל זאת כדאי לטפס אל הקתדרלה של העיר ולצפות בנוף המרהיב של נהר הלואר הנשקף מהגנים שלידה.
במקור תכננתי לבקר בטירה נוספת בחלקו השני של היום, אבל החלטנו באופן ספונטני לנסוע במקום זאת לגן החיות ZooParc de Beauval. לא שמעתי על גן החיות בעת תכנון הטיול אבל קיבלנו עליו המלצות מבעל הצימר שבו ישנו בלילה הקודם, וכמו כן ראינו פרוספקטים שלו שנראו מרשימים. בדיעבד מסתבר שזהו אחד מגני החיות הגדולים והפופולריים בצרפת כולה, והוא בהחלט אחד מגני החיות המרשימים ביותר שבהם אנו ביקרנו מעולם. הגענו בדיוק בזמן למופע ציפורים מדהים שהתקיים באודיטוריום ייעודי, בו השתתפו מאות ציפורים מעשרות מינים שונים, כולל ציפורי טרף ענקיות, שעפו וריחפו ממש מעל לראשי הצופים.
מופע הציפורים בגן החיות
לאחר מכן בילינו מספר שעות ברחבי הגן הגדול, בו ניתן למצוא מגוון אדיר של בעלי חיים בבתי גידול מושקעים ומרשימים, כולל כמה מינים נדירים כגון דובי פנדה. הביקור בגן החיות בהרכב משפחתי מומלץ מאוד לדעתי, במיוחד אם אתם מחפשים לגוון ולשלב אתר מעט שונה בין הטירות של עמק הלואר.
עם תום הביקור בגן החיות נסענו לכפר הנופש Bois aux Daims של רשת סנטר פארקס (Center Parcs), בו בילינו את ארבעת הלילות הבאים.
יום 4 – כפר הנופש
את היום כולו הקדשנו לכפר הנופש עצמו ולמעט מנוחה. שכרנו אופניים ודיוושנו בשבילי הכפר, לקחנו את בתנו הקטנה לפינת הליטוף, אכלנו צהרים במסעדה האיטלקית שבמרכז הכפר (בינונית למדיי), ובעיקר – בילינו כמה שעות בפארק המים המהנה שבו מספר מגלשות מים מצוינות. מזג האוויר באותו יום היה במקרה מעט סגרירי ואף ירד גשם קל, כך שזה הסתדר לנו מצוין.
יום 5 – טירת וילאנדרי והכפר הטרוגליטי Goupillières
פתחנו את הבוקר בשעה מעט מוקדמת, רשמנו את בננו לפעילות Aqua Speed שהתקיימה בפארק המים וכללה גלישה במגלשות המים עם גלשנים מיוחדים וקפיצות אל תוך הבריכה עוד לפני שהפארק נפתח למבקרים (שעת הפתיחה היא 10:00).
לאחר ארוחת בוקר והתארגנות יצאנו לטירת וילאנדרי (Château de Villandry), הידועה בעיקר בזכות גניה המפוארים.
טירת וילאנדרי
בתחילה ביקרנו בטירה עצמה, אבל היא קטנה יחסית ולא מרשימה ולכן אפשר לדעתי בהחלט לוותר עליה. הגנים אכן מטופחים ויפים, אך אם לומר את האמת מעט פחות מרשימים ממה שחשבנו – אולי בשל הציפיות המוקדמות עימן הגענו.
אכלנו ארוחת צהרים קלה באחת המסעדות במרכז הכפר לא רחוק מהכניסה לטירה, ולאחר מכן המשכנו לביקור בכפר הטרוגליטי Goupillières. ניתן למצוא בעמק הלואר כמה אתרים של כפרים טרוגליטיים, בהם חיו לפני מאות שנים איכרים בבתים שנחצבו בסלע ובמערות מתחת לפני האדמה. במקור תכננתי לבקר בכפר Rochemenier שהוא אחד מהגדולים והידועים יותר, אולם מכיוון שהשעה הייתה מעט מאוחרת העדפנו שלא לנסוע רחוק מדיי ובמקום זאת ביקרנו בכפר Goupillières שנמצא בסמוך לטירת וילאנדרי. האתר שוכן על אדמתו של איכר מקומי שגילה את הבתים החצובים בסלע לפני כמה עשרות שנים ושיחזר כמה מהם. מדובר על אתר חביב אבל קטן ובסיסי למדיי, אם יש לכם ילדים קטנים או שגם אתם מוגבלים בזמן אפשר בהחלט לבקר בו אבל במידה שמתאפשר לכם אני ממליץ להעדיף את אחד מהאתרים הגדולים והמרשימים יותר.
אתר האינטרנט של הכפר הטרוגליטי Goupillières
לאחר שחזרנו בערב לכפר הנופש עוד הספקנו לשחק באולינג (יש להזמין מראש) ולערוך משחק משפחתי סוער של כדורגל שולחן.
יום 6 – פארק פוטורוסקופ
את היום בילינו בפארק השעשועים פוטורוסקופ (Futuroscope), אחד מהפארקים הפופולריים ביותר בצרפת. הפארק מבוסס כמעט כולו על מתקנים של מולטימדיה, סרטים ב- 3D ו- 4D ומופעים, אך אין בו כמעט אטרקציות או מתקנים “רגילים” של פארקי שעשועים כגון רכבות הרים, סחרחרות, וכדו’. חלק גדול מהמתקנים מבוסס על פעילויות או הקרנות אשר מתקיימות בשעות מסוימות בלבד, כך שצריך להתעדכן בלוח הזמנים של הפארק.
מזג האוויר במהלך היום היה מעט סגרירי ולעיתים אף היה טפטוף קל של גשם, אבל הדבר לא הפריע לנו באופן משמעותי. מצד שני כמות המבקרים בפארק הייתה נמוכה מאוד, כך שמבחינה זו הביקור שלנו היה בעיתוי מוצלח מאוד והספקנו לעבור בכל המתקנים שרצינו מבלי שעמדנו ככלל בתורים. בערב לפני הסגירה התקיים מופע יפה ששילב מזרקות מים, מולטימדיה, פעלולי אש וזיקוקים.
בסיכומו של דבר, ולמרות שחלק מהמתקנים והסרטים היו יפים ומעניינים, נהנינו בפוטורוסקופ פחות מאשר בפארקי שעשועים אחרים שבהם ביקרנו באירופה ובארה”ב – כולל יורודיסני. שימו לב שבמהלך הקיץ הפארק פתוח באופן רציף בכל ימות השבוע אולם מחוץ לעונה ישנם מועדים שבהם הוא סגור, ולכן חשוב לבדוק מראש כדי לוודא את ימי ושעות הפעילות. כמו כן כדאי לבדוק איזה מסעדות ודוכני מזון מהיר פתוחים במועד הביקור ובאיזה שעות בדיוק.
אתר האינטרנט של פארק פוטורוסקופ
יופם 7 – נסיעה לבריטאני ובסן מאלו
בבוקר התארגנו, ארזנו ועזבנו את כפר הנופש, ויצאנו צפונה לכיוון בריטאני. בדרך עצרנו לארוחת צהרים במסעדת בופה סינית מצוינת שהציעה מגוון רחב של מנות במחיר סביר. הגענו לעיר סן מאלו (Saint-Malo) בשעות אחר הצהרים המוקדמות ונפגשנו עם בני משפחה נוספים שהגיעו מלונדון והצטרפו אלינו להמשך הטיול. הסתובבנו ביחד במרכזה של העיר היפה, עלינו לתצפית מעל החומות וקינחנו בגלידה מצוינת. במקור התכוונו לבקר היום גם בעיירה דינאר (Dinar) הסמוכה, אולם השעה הייתה מאוחרת מדיי ולכן המשכנו ישירות אל הצימר שבו בילינו את שלושת הלילות הבאים. בדרך עצרנו להצטיידות בסופרמרקט גדול של רשת Carrefour, ואחרי שהגענו לצימר וקיבלנו את החדרים עוד הספקנו להכין ארוחת ערב משובחת.
יום 8 – מון סן מישל ודינאן
אחרי ארוחת הבוקר שהכנו בצימר התארגנו ליציאה ונסענו אל מון סן מישל (Mont Saint-Michel). האי המפורסם הינו אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בצרפת כולה ומגיעים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה. חופי צפון צרפת ידועים בזרמי הגאות והשפל החזקים שלהם, אבל במון סן מישל התופעה קיצונית במיוחד. פעמיים ביום בשיא הגאות הוא מתנתק מהיבשה והופך לאי, ולאחר שמתחיל השפל והים נסוג למרחק של כמה קילומטרים הוא מתחבר ליבשה שוב וחוזר להיות חלק ממנה. בשנות ה- 80 של המאה ה- 20 נבנתה סוללה מוגבהת עליה נסלל כביש המאפשר גישה רציפה אל האי, אולם גאות גבוהה במיוחד יכולה לכסות גם אותו. על האי שוכנת עיירה קטנה וציורית שבתיה משתרעים לאורך הרחוב הראשי היחיד אשר מתפתל כלפי מעלה בתלילות, אל המנזר המרהיב המוקדש למלאך מיכאל שנבנה על ראש ההר במרכזו של האי. למי מכם שצפה בסדרה “משחקי הכס”, כשעומדים למטה בכניסה לעיירה ומטים את הראש אחורה כדי להתבונן במנזר האימתני ובצריחיו המרשימים המתנוססים גבוה מעליכם, אפשר להתבלבל לרגע ולדמיין שאתם נמצאים בעצם ב- King’s Landing ולא בנורמנדי שבצרפת…
מון סן מישל ביום
אחרי שהגענו אל האי טיפסנו למעלה ברחוב התלול וביקרנו במנזר, בדרך חזרה למטה צעדנו לאורך החומות. אכלנו ארוחת צהרים באחת ממסעדות התיירים שבאי – למרות שהן בוודאי לא מסעדות פאר לאניני טעם האוכל היה בסדר גמור והמחירים סבירים, במיוחד פירות הים והקרפים המלוחים והמתוקים.
מבחינת מנהלות – אין אפשרות להגיע לאי עצמו עם רכב, המבקרים מחנים את רכביהם בחניונים גדולים שנמצאים על היבשה (בתשלום), מהם יוצאים לאורך כל שעות היממה אוטובוסים מיוחדים שנוסעים אל האי וחזרה ממנו. אפשר גם לרדת במרכז המסחרי הקטן על החוף מול האי, בו תמצאו כמה מלונות, מסעדות וחנויות, ולצעוד את הדרך אל האי ברגל – מרחק של כ- 2.5 ק”מ. את השעות המדויקות של שיא הגאות ושיא השפל ניתן למצוא באתר הרישמי של מון סן מישל (בחרו את חודש הביקור שלכם), כדאי להגיע מעט לפני שעת השיא כדי לצפות בזרמי המים החזקים והמהירים. אם מסתדר לכם מומלץ להגיע בימים שבהם הגאות גבוהה במיוחד, מכיוון שאז המראה מרשים יותר. אפשר גם להירשם מראש לסיורי הליכה מאורגנים אל היבשה שנחשפת מסביב לאי בשעות השפל – אבל מסוכן מאוד לשוטט בהם לבד ללא מדריך שמכיר היטב את הזרמים ואת האזורים שבהם יש חול טובעני.
אין ממש צורך להכביר מילים על מון סן מישל, אבל אני יכול עוד להעיד שלמרות התמונות הרבות שראיתי לפני הביקור קשה להעביר את היופי וההדר של המקום יוצא הדופן – כך שלדעתי זהו בהחלט אתר חובה בעת ביקור בנורמנדי. אגב – אם אתם מטיילים בזוג ומחפשים אלטרנטיבה רומנטית במיוחד אפשר לבלות את הלילה באחד מהמלונות על האי עצמו – זאת נראית לי חוויה מיוחדת במינה, אבל נאלצנו לשמור אותה לפעם אחרת…
כל כך התלהבנו ממון סן מישל שהחלטנו לחזור אליו שוב בשעות הערב כדי לראות אותו מואר בלילה. בינתיים שבנו אל הרכב ונסענו לביקור בעיר דינאן (Dinan). שוטטנו ברחובות הצרים במרכז העיירה הימי-ביניימית היפה, נכנסנו לכמה גלריות של אמנים שבהם העיר ידועה וירדנו לכיוון הנמל הקטן שלה דרך רחוב Petit Fort הציורי והתלול. ארוחת ערב אכלנו במסעדה הודית מצוינת בשם Le New Delhi במרכז העיירה, ולאחר מכן שבנו אל הרכב ונסענו כאמור חזרה אל מון סן מישל. הגענו אל האי מעט לאחר שעת השיא של הגאות כך שלא ראינו את האי כשהוא מוקף כולו במים, אבל בהחלט ראינו את ההבדל מהשפל של שעות הבוקר. בלילה האי נראה כמו מקום מכושף של ממש הלקוח היישר מתוך סיפורי אגדות. יש קסם מיוחד במראה העיירה והמנזר המוארים המזדקרים בחשיכה מתוך הים, וכששוטטנו ברחובה הצר של העיירה שהיה כמעט שומם מאדם הרגשנו כאילו שחזרנו מאות שנים אחורה בזמן. אם גם אתם מתכוונים לבקר באי בעונה זו במהלך שעות הערב המאוחרות קחו בחשבון שמזג האוויר קר ולכן כדאי להצטייד בביגוד מתאים.
מון סן מישל בלילה
יום 9 – העיירה קנקאל וחוף סלעי הגרניט הוורודים
אחרי ארוחת הבוקר וההתארגנות הרגילה יצאנו אל העיירה קנקאל (Cancale), הידועה בעיקר כמרכזה של תעשיית הצדפות באזור. מכיוון שהיה יום ראשון בשבוע התקיים בחלקה העליון של העיר ברחובות הקטנים שמאחורי הקתדרלה שוק, ובו דוכנים שונים שמכרו חפצי יד שנייה, בגדים, דברי אמנות ומזכרות וכמובן – אוכל. בנוסף התקיימה גם נסיעת תצוגה של רכבים עתיקים מתחילת המאה ברחובות העיירה, כנראה של מועדון אספנים מקומי, וחלק מהנהגים אף היו לבושים בהתאם עם כובעים מעור, צעיפים ומשקפי מגן מהרוח.
מכוניות עתיקות בקנקאל
אחרי שהסתובבנו מעט בשוק קנינו כמה מאכלים, בהם עוף צלוי עם תפוחי אדמה, פאייה פירות ים, לחם, פירות, ועוד, וערכנו פיקניק מהנה בכר דשא קטן שמצאנו בסמוך. לאחר מכן ירדנו עם הרכב אל הנמל היפה של העיירה שבו טיילת ארוכה לאורך החוף ובה שורה של מסעדות, בתי קפה ובארים. קנינו כמה צדפות טריות, שבהן העיר כאמור ידועה במיוחד, ולאחר מכן המשכנו בדרכנו מערבה.
חוף צוקי הגרניט הוורודים (Côte de Granit Rose) משתרע לאורך כמה עשרות קילומטרים בצפון בריטאני. שתי העיירות המרכזיות שלידן הוא עובר המהוות נקודת מוצא נוחה לטיול בו הן Perros-Guirec ו- Ploumanac’h. החוף, כפי שניתן להבין משמו, מתאפיין בנופים דרמטיים של סלעי גרניט ענקיים בצבע וורוד-אפור ובמפרצונים קטנים ויפיפיים הפזורים לאורכו פה ושם.
צוקי הגרניט הוורודים
לאורכו של החוף משתרע מסלול הליכה רגלי יפה, אנחנו נסענו לכיוון העיירה Ploumanac’h, החנינו את הרכב באחד ממגרשי החנייה בכניסה אליה (ללא עלות) וצעדנו כשעה במסלול על החוף לכיוון מרכז העיר. השילוב בין הסלעים הוורודים, המפרצונים, החופים והים אכן מרהיב ביופיו, אבל בדיעבד אני לא בטוח שהיה נכון להגיע לכאן במיוחד בנסיעה שנמשכה כשעתיים לכל כיוון. אני בהחלט ממליץ להגיע לאזור, ואף להקדיש לו זמן רב יותר, אם מסלול הטיול שלכם עובר בו ממילא ואתם ממשיכים מזרחה או מערבה. לעומת זאת אם אתם ממוקמים כמונו בנורמנדי ורוצים לחסוך בזמן נסיעה, כדאי לבקר באתרים אחרים קרובים יותר (אליהם תכננתי במקור להגיע) כגון Cap Fréhel ו- Fort la Latte.
בדרך חזרה אל הצימר עצרנו לארוחת ערב מהירה במסעדת KFC בשל השעה המאוחרת. האמת – אפילו מסעדות האוכל המהיר בצרפת טובות יותר מאשר במקומות אחרים…
יום 10 – מוזיאון השטיח של באייה ומוזיאון יד הזיכרון בקאן
בבוקר עזבנו את הצימר ויצאנו מזרחה, היעד הראשון שלנו היום היה העיר באייה (Bayeux) ומוזיאון השטיח המפורסם שבה.
בשנת 1066 חצה ויליאם דוכס נורמנדי, המכונה גם “ויליאם הכובש” ו- “ויליאם הממזר”, את התעלה, נחת עם צבאו על חוף בדרום אנגליה וניצח את המלך האנגלי הרולד, שנהרג בעצמו במהלך הלחימה, בקרב הייסטינגס המפורסם. לאחר הניצחון השתלט ויליאם במהירות יחסית על המדינה כולה, הביא לסיום השלטון הסקסוני באנגליה וייסד שושלת מלוכה נורמנית משלו. אפילו אליזבת השנייה, מלכת אנגליה של ימינו, היא צאצאית רחוקה של אותו ויליאם. הכיבוש הנורמני הוא אחד מהאירועים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של אירופה בכלל ושל אנגליה בפרט, וזכרו נשמר באתרים ובמוזיאונים רבים ברחבי נורמנדי עד היום. מוזיאון מיוחד נבנה כדי להציג את אחד מהמוצגים החשובים והידועים ביותר הקשורים לכיבוש הנורמני, הלוא הוא השטיח של באייה (The Bayeux Tapestry). זהו שטיח קיר שנארג במאה ה- 11 ממש בסמוך לכיבוש, ומכאן שהוא בן כמעט אלף שנה. השטיח שאורכו כ- 70 מטרים מציג בצורה גרפית מפורטת ויפה להפליא את סיפור הכיבוש של אנגליה על ידי ויליאם, ממש כמו חוברת קומיקס מודרנית בת ימינו. השטיח נחשב לפריט היסטורי ואומנותי נדיר ומיוחד ולאחד מאוצרות התרבות החשובים ביותר של צרפת. הוא פרוס לכל אורכו בתוך ארון תצוגה מיוחד בקומה הראשונה של המוזיאון שנבנה עבורו, בקומה השנייה ישנה תצוגה מעניינת ולא “כבדה” מדיי המתארת את הדמויות העיקריות הקשורות לכיבוש, את הנורמנים ואורחות חייהם, וכדו’. במוזיאון מקבלים מערכת שמע שמלווה את הצפייה בשטיח ומספקת הסברים מעניינים על הסצינות השונות המוצגות בו, גילינו להפתעתנו שהיא תומכת אפילו בעברית כך שגם הילדים יכלו לסייר באופן עצמאי בקצב שלהם.
אשתי והבנות העדיפו לוותר על המוזיאון ובמקום זאת ביקרו במרכז קניות לא רחוק, בו בילו שעתיים מהנות של שופינג.
אתר האינטרנט של מוזיאון השטיח בבאייה
לאחר הביקור במוזיאון אכלנו ארוחת צהרים קלה והמשכנו למוזיאון יד השלום בעיר קאן (Mémorial de Caen). צפון נורמנדי מלאה באתרים ובמוזיאונים הקשורים לפלישה שהתרחשה ב- 6 ביוני 1944 והייתה אחד מהאירועים המשמעותיים ביותר במהלך מלחמת העולם השנייה. אם אתם בעניין אפשר למלא בקלות מספר ימי טיול רק סביב נושא זה. אחד מהמוזיאונים הגדולים והמרכזיים באזור הוא מוזיאון יד השלום בקאן. כשהגענו אליו בשעות אחר הצהרים המוקדמות גילינו מוזיאון גדול, עשיר ומושקע מאוד. הסתובבנו בו כמה שעות, ממש עד לשעת הסגירה, ולא הרגשנו שמיצינו אותו לגמרי. היו אף כמה תצוגות שלא הספקנו לראות כלל. אני ממליץ מאוד על הביקור במוזיאון כרקע לקראת הסיור בחופי הנחיתה עצמם, וודאו רק שיש לכם מספיק זמן.
אתר האינטרנט של מוזיאון יד השלום בקאן
בדרך אל הצימר שבו לנו בשלושת הלילות הבאים ליד העיר הונפלור (Honfleur) עוד עברנו דרך גשר פגאסוס בקאן, אתר מפורסם הקשור גם הוא לפלישה (למרות שהמוזיאון הקטן שלידו כבר היה סגור). הגענו לצימר בשעה מאוחרת למדיי, כך שאני קפצתי לנמל היפיפה של הונפלור הסמוכה כדי לעשות Take Away של פסטות ופיצות לארוחת הערב (או יותר נכון הלילה…).
יום 11 – חופי הנחיתה בנורמנדי
היום כולו הוקדש לסיור באתרים שונים הקשורים לנחיתה בחופי נורמנדי. לפני הטיול צפינו ביחד עם הילדים בסרט “היום הארוך ביותר” (“The Longest Day” משנת 1962, בשחור-לבן) שמתאר את הפלישה וסיפרנו להם על אירועי המלחמה, כדי שיבינו את ההקשר (אפשר גם לראות את הסרט “להציל את טוראי ראיין”, למרות שהוא גרפי יותר ופחות מתאים לילדים קטנים).
התחלנו בביקור בקולנוע 360 מעלות של ארומאנש שבו מוקרן סרט מרשים על הפלישה (Arromanche 360), משם המשכנו לסוללת התותחים ב- Longues-sur-Mer. לאחר מכן ביקרנו בבית הקברות האמריקאי ב- Colleville-sur-Mer וירדנו בשביל המוביל מטה אל חוף אומהה, בו התנהלו הקרבות הקשים ביותר ביום הפלישה. שימו לב לשעות הסגירה של בית הקברות ולכך שיש בו גם מרכז מבקרים עם תצוגה מעניינת.
בית הקברות האמריקאי
לאחר מכן עברנו באנדרטה על חוף אומהה והמשכנו ל- Pointe du Hoc, מתחם מבוצר שנכבש בקרב גבורה קשה של יחידת הריינג’רים האמריקאית שאנשיה טיפסו באמצעות חבלים על הצוקים התלולים כשהם חשופים לאש הגרמנים. לבסוף, למרות השעה המאוחרת, המשכנו לעיירה Sainte-Mère-Église. בלילה של ה- 6 ביוני 1944, ממש לפני שהחלה הפלישה הימית, הצניחו האמריקאים כוחות מאחורי קווי האויב הגרמני כדי לתפוס נקודות מפתח ולסייע לחיילים שינחתו לפנות בוקר. מצנחו של אחד הצנחנים הסתבך במגדל הכנסייה של העיירה והוא נותר תלוי עליו במשך כמה שעות, צופה חסר אונים על חבריו המנהלים קרב קשה בכיכר מתחתיו. כדי להנציח את המאורע תלויה על המגדל עד היום בובה בגודל טבעי של צנחן קשור במצנח.
בובת הצנחן התלויה על מגדל הכנסייה
בדרך חזרה לצימר עברנו דרך קאן ועצרנו לארוחת ערב במסעדה ויאטנמית מצוינת בשם L’Orient.
אתר האינטרנט של Arromanche 360
אתר האינטרנט של בית הקברות האמריקאי
יום 12 – צוקי אטרטאט, דוביל והונפלור
אחרי ארוחת הבוקר בצימר בילינו מעט עם הילדים הקטנים בלול התרנגולות שבחצר הצימר ובקפיצות בטרמפולינה. לאחר מכן חצינו את גשר נורמנדי המרשים ונסענו אל אטרטאט (Étretat), הידועה בזכות צוקיה הלבנים התלולים ששימשו כנושא לרבים מהציירים האימפרסיוניסטים ובראשם מונה. לחלק מהצוקים יש צורות מיוחדות כגון חדק של פיל או מחט מחודדת, מה שהפך אותם למפורסמים.
הנוף מעל אטרטאט
העיירה עצמה שוכנת על חוף ים יפה מכוסה בחלוקי אבן והצוקים משתרעים משני צדיה. אנחנו טיפסנו עם הרכב אל מגרש החנייה שנמצא בסמוך לכנסיית Notre-Dame de la Garde מצפון לעיירה וטיילנו כשעה הלוך-ושוב בשביל שמשתרע לאורך הצוק. לאחר מכן ירדנו אל העיירה, שוטטנו מעט בטיילת היפה ואכלנו ארוחת צהרים. בתחילה נכנסנו למסעדה בשם La Taverne des Deux Augustins, אולם המלצר הזעפן לא ניגש אלינו כדי לקחת הזמנה במשך כ- 20 דקות ולכן עברנו למסעדה אחרת בשם L’Escale שנמצאת ממש מולה. למרות שהיא נראית כמו “משחטת תיירים” טיפוסית אכלנו בה ארוחה מצוינת של צדפות, קרפים ופיצות. לאחר מכן שכבנו לנוח מעט על החוף הפסטורלי, קינחנו בגלידה ועוגות פטיסרי מצוינות והמשכנו הלאה לעיירה דוביל (Deauville).
דוביל ותואמתה טרוביל-סור-מר (Trouville-sur-Mer) הן שתי עיירות קייט ציוריות הידועות בעיקר כיעד פופולרי לחופשת קיץ בקרב מי שהממון מצוי בכיסו. בדוביל ישנו קזינו נחשב וטיילת עץ מפורסמת הנמתחת לאורך החוף, אולם כשהגענו אליה היא הייתה שוממת יחסית. הסתובבנו מעט במרכז בין חנויות היוקרה אבל כפי הנראה העיירה אטרקטיבית יותר במהלך חודשי הקיץ כשהיא מלאה במבקרים, ולכן מחוץ לעונה אפשר לדעתי לוותר עליה.
מדוביל נסענו להונפלור, אל הנמל היפה והציורי שמואר בצורה נהדרת בשעות החשיכה.
נמל הונפלור בלילה
החלטנו שוב לאכול במסעדה האיטלקית וקינחנו, איך לא, בגלידה נוספת לפני שחזרנו לצימר.
יום 13 – רואן וז’יברני
בבוקר עזבנו את הצימר ויצאנו דרומה אל העיר רואן (Rouen), הידועה בזכות הקשר שלה לז’אן ד’ארק, הגיבורה הלאומית מהמאה ה- 15 שהובילה את צבאות צרפת לנצחונות חשובים על הצבא האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים. לפני הטיול ראינו עם הילדים גם את הסרט “סיפורה של ז’אן ד’ארק” (” The Messenger: The Story of Joan of Arc” משנת 1999, בכיכובם של ג’ון מלקוביץ’ ומילה יודוביץ’), כך שהם הכירו את הסיפור. התחלנו את הטיול בעיר בכיכר השוק הישנה (Place du Vieux-Marché), בה הועלתה ז’אן על המוקד בשנת 1431 כשהיא בת 19 בלבד, ובייקרנו בכנסייה המודרנית היפה שנבנתה לזכרה. לאחר מכן המשכנו ברחוב האורלוגין המרשים (Rue du Gros Horloge) המלא בחנויות ובמסעדות אל הקתדרלה הגותית המדהימה של העיר (Cathédrale Notre-Dame de Rouen). זוהי אחת מהקתדרלות הגדולות והמרשימות בצרפת, מלבד הארכיטקטורה שלה וקישוטיה עוצרי הנשימה היא מפורסמת גם בזכות כמה דמויות חשובות הקבורות בה, כגון רולו הדוכס הראשון של נורמנדי שהיה מאבות-אבותיו של ויליאם הכובש והמלך האנגלי ריצ’רד לב הארי, וכמו כן בשל סדרה מפורסמת של כ- 30 ציורים של מונה שצייר את החזית המרשימה של הכנסייה בשעות ובתנאי תאורה שונים (המקום המדויק שבו עמד כשצייר את סדרת התמונות מצוין בשלט).
חזית הקתדרלה ברואן
מכיוון שהיינו מעט קצרים בזמן אכלנו ארוחה צהרים מהירה (מקדונלד’ס…) והמשכנו אל העיירה ז’יברני (Giverny), בה שוכנים הבית שבו התגורר ופעל מונה במשך כמה עשורים והגן המפורסם ששימש כנושא לרבים מתמונותיו – ובהן הציורים הידועים של חבצלות המים.
הגן של מונה בז’יברני
הבית עצמו שוחזר למצבו בעת שהצייר התגורר בו, הגן היפה שמור היטב ומטופח בדקדקנות וניתן לשוטט בו ולדמיין את מונה המזוקן עומד ומצייר את הגשר היפני הירוק או את שיחי הפרחים הצבעוניים והססגוניים.
לאחר הביקור בז’יברני נפרדנו מבני המשפחה הנוספים שהצטרפו אלינו והמשכנו דרומה, אל המלון שבו ישנו בשני הלילות האחרונים של הטיול בסמוך ליורודיסני. כמה דקות נסיעה מהמלון עצרנו לארוחת ערב במסעדה הודית בשם Planète Indienne שמצאנו ב- Trip Advisor וגילינו גן עדן של ממש – מסעדה גדולה ומרווחת, המלצרים (כולם ממוצא הודי) דוברי אנגלית, השירות יעיל ומהיר כברק ובעיקר – האוכל אותנטי ופשוט מדהים. אם גם אתם אוהבים אוכל הודי כמונו הרי שזוהי בהחלט אחת מהמסעדות ההודיות הטובות ביותר שבהן אכלנו מעולם.
אתר האינטרנט של מסעדת Planète Indienne
יום 14 – יורודיסני
את היום כולו, מהבוקר ועד לשעת הסגירה ממש, בילינו בפארק השעשועים יורודיסני. מזג האוויר היה מושלם וכמות המבקרים בפארק היתה אופטימלית – שמחה והמולה רבה אבל כמעט ללא תורים במתקנים השונים. זאת הייתה אחת מהפעמים שבהם שמחנו מאוד שאנחנו לא מטיילים בשיא העונה, כשהאתר מוצף והתורים ארוכים מאוד. הספקנו לבקר בכל האטרקציות שרצינו מספר פעמים, ובראשם הפיראטים שאנחנו אוהבים במיוחד ורכבות ההרים Big Thunder Mountain ו- Space Mountain (לצערנו הרב רכבת ההרים Indiana Jones הייתה סגורה באותו יום לשיפוצים…), צילמנו את בת השלוש עם מיקי מאוס (היא כמעט איבדה את עשתונותיה מרוב שמחה) ועלינו איתה לכל המתקנים המיועדים לילדים קטנים, וצפינו במצעד הדמויות בצהרים ובמופע הזיקוקים המרשים והמושקע בלילה.
שימו לב שניתן לרכוש כרטיסים מוזלים לפארק בתאריכים מסוימים שלא בשיא העונה, אך יש לעשות זאת דרך האינטרנט מראש ולא ניתן לרכוש כרטיסים כאלה ביום הכניסה לפארק.
בערב, לאחר ש- “גירשו” אותנו מהפארק, עוד הספקנו לחזור פעם נוספת למסעדה ההודית מאתמול.
יום 15 – חזרה לארץ
בצער רב ארזנו ולאחר ארוחת הבוקר במלון יצאנו לכיוון שדה התעופה Charles de Gaulle, המרוחק כ- 30-40 דקות נסיעה מיורודיסני (אם אין פקקים). החזרנו את הרכב, מסרנו את המזוודות ועלינו על הטיסה חזרה לארץ.
מזג האוויר
התמזל מזלנו ומזג האוויר בטיול שלנו היה קרוב למושלם. בשעות הבוקר והערב הטמפרטורות נעו סביב 10-12 מעלות, אבל במהלך היום התחמם לכיוון ה- 20 מעלות ויותר כך שהיה נעים ובחלק מהימים אף חם. בעמק הלואר היו יומיים מעט סגריריים וירד קצת גשם, אבל פרט לכך השמיים היו נקיים וצלולים לגמרי.
מבחינת ביגוד, רוב היום הסתובבנו עם חולצות ארוכות דקות ולעיתים אף עם חולצות קצרות. כדאי להביא בגדים חמים לשעות הבוקר והערב, אבל אין צורך בסוודרים או מעילים כבדים ומספיק להצטייד בסווצ’רים, מעילי רוח, וכדו’. כדאי גם כאמור לדאוג למטריות או שכמיות למקרה של גשם.
טיסות
טסנו בחברת easyJet לנמל התעופה Charles de Gaulle בפריז, ממנו גם חזרנו לארץ. מכיוון שביצענו את ההזמנה יותר מחצי שנה מראש מצאנו כרטיסים במחיר מצוין – כ- 360$ לכרטיס כולל בחירת מקום ישיבה בטיסה הלוך ובטיסה חזור ומזוודה לכל נוסע. שימו לב שאם אתם טסים עם ילד קטן אתם זכאים לקחת שני פריטים ללא תשלום – עגלה, מנשא, לול מתקפל, כסא לרכב, וכדו’. משקל כל מזוודה מוגבל ל- 20 ק”ג, אבל החישוב מבוצע בצורה מצטברת – כלומר ניתן להביא מזוודה אחת כבדה יותר (עד למקסימום של 32 ק”ג) על חשבון מזוודה אחרת קלה יותר. כמו כן ניתן לשלם מראש על משקל עודף במידת הצורך. כדאי מאוד לשמור על הנחיות המשקל והגודל מכיוון שדיילי הקרקע מקפידים על כך.
שתי הטיסות עברו בצורה חלקה וטובה, אפשר לקנות במטוס ארוחה קלה, חטיפים ושתייה או להביא אתכם. כדי להעביר את הזמן בטיסה מומלץ כמובן להביא לילדים ספרים, מחברות לציור והדבקה, וכן לפטופים או טאבלטים עם משחקים וסרטים.
לינה
צרפת מציעה מגוון רחב מאוד של אפשרויות לינה, החל מרשתות גדולות ובינלאומיות של בתי מלון, דרך מלונות משפחתיים קטנים, כפרי נופש ודירות airbnb, וכלה בצימרים מיוחדים (צימר בצרפת נקרא Gite, מבטאים ז’יט), הכל תלוי בהעדפות ובתקציב. מכיוון שרצינו כאמור לקצר את זמני הנסיעות, עברנו במהלך הטיול בין כמה מקומות לינה. את כל ההזמנות פרט לכפר הנופש של סנטר פארקס עשיתי ב- Booking.com כמה חודשים מראש. האתר סופר-נוח ומאוד ידידותי, במיוחד האפשרות לבצע חיפוש של מקומות לינה בהתאם לפרמטרים שונים ואז לראות את התוצאות על גבי מפה. השתדלתי לבחור במקומות לינה שזכו לדירוג גבוה של גולשים והצלבתי גם עם חוות הדעת עליהם באתר Trip Advisor. אני מעדיף שלא לשלם על הלינה מראש במידת האפשר, ולכן חיפשתי מקומות בהם לא נדרש לשלם מקדמה וניתן היה לבטל את ההזמנה עד ממש בסמוך למועד הביקור ללא קנס. חשוב מאוד לוודא את תנאי ההזמנה והביטול כדי להימנע מתקלות, גם ב- Booking.com תנאי התשלום משתנים ממקום למקום.
שימו לב שאם אתם מטיילים עם יותר מ- 2 ילדים או בהרכב משפחתי רחב יותר תצטרכו לחפש דירה, יחידה משפחתית או כמה חדרים, מה שמצמצם את ההיצע ומייקר את העלות. אם אתם מזמינים לינה במלון וצריכים יותר מחדר אחד כדאי לנסות ולחפש מקום שמציע חדרים מחוברים עם דלתות מקשרות.
כשאתם מזמינים מקום לינה כדאי גם לקחת בחשבון את נושא האוכל. במידה ששאתם מזמינים דירה או יחידה דיור משפחתית עם מטבח אפשר כמובן לרכוש מצרכים ולהכין ארוחות בוקר בצורה עצמאית, כפי שאנחנו עשינו בחלק מהימים. מצד שני הדבר גוזל לעיתים זמן ומעכב את שעת היציאה בבוקר, ולכן יכול להיות יעיל יותר לחפש מקום לינה שמציע גם ארוחת בוקר. בנוגע לארוחות הערב, כדאי לקחת בחשבון שמסעדות רבות בצרפת פתוחות בשעות מסוימות בלבד ושחלקן, בעיקר באזורים הכפריים, נסגרות בשעה מוקדמת יחסית. לכן כדאי למצוא מקום שאינו רחוק מדיי מעיר או מעיירה קרובה, כדי שניתן יהיה לאכול ארוחת ערב במרחק נסיעה סביר ממקום הלינה. אפשר כמובן גם להכין ארוחת ערב באופן עצמאי אם יש מטבח, אבל זה מחייב לחזור לחדר בשעה מוקדמת מספיק.
בלילה הראשון ישנו במלון Campanile Roissy Le Mesnil Amelot ממש בסמוך לשדה התעופה Charles de Gaulle. הגענו למלון בשעה מאוחרת לאחר הנחיתה ועזבנו אותו בבוקר שלמחרת, ולכן השיקול המרכזי היה הקירבה לשדה התעופה והאפשרות לקבל שני חדרים מקושרים. המחיר היה 136 יורו ללילה לשני החדרים, המלון היה בסה”כ נוח ונקי וענה על הציפיות (הבסיסיות למדיי) שהיו לנו. בבוקר איחסנו את החפצים במלון והשתמשנו בשירותי ההסעה שלו כדי להגיע חזרה לשדה התעופה ולקבל את הרכב השכור, לאחר מכן שבנו למלון ואספנו את המזוודות בדרכננו לעמק הלואר.
אתר האינטרנט של מלון Campanile Roissy Le Mesnil Amelot
את הלילה הראשון בעמק הלואר בילינו בצימר בשם Chambre d’hotes Les Rives de la Tronne שנמצא בעיירה Mer בסמוך לטירת שמבור. קיבלנו יחידת דיור משפחתית שבה סלון קטן בקומה הראשונה ושני חדרים עם חדר אמבטיה בקומה השנייה. היחידה מעוצבת בצורה נעימה וחמימה ובעל הצימר היה חביב מאוד וסייע לנו במספר עצות וטיפים, המחיר היה 160 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר.
החלטנו מראש שבעמק הלואר אנחנו רוצים ללון בכפר נופש של סנטר פארקס. זוהי רשת של כפרי נופש שפרושה במספר מדינות ברחבי אירופה, המאפשרת לשכור בקתות בגדלים שונים וברמות אבזור שונות. באחד מטיולינו הקודמים בהולנד שהינו בכפר הנופש De Eemhof של הרשת, כך שהכרנו את הקונספט. בתוך כל כפר יש מרכז שבו מסעדות, סופרמרקט, חנויות, ובעיקר – פארק מים מושקע יחסית ובו בריכות ומגלשות מים. בנוסף לכך ניתן למצוא בכפר פעילויות שונות למבוגרים ולילדים (בתוספת תשלום). ההזמנה אפשרית אך ורק בחלונות זמן קבועים של שבוע או של חצי שבוע בימים שני או שישי – משום כך נאלצנו להזמין לילה אחד בצימר לפני כפר הנופש כדי להסתנכרן עם הימים שבהם אפשר היה לבצע הזמנה. לא ניתן להיכנס לכפרי הנופש עם רכב פרט ליום ההגעה וליום העזיבה על מנת לשמור על השקט והשלווה, אבל ניתן וכדאי מאוד לשכור אופניים (בתוספת תשלום) כדי לנוע בתוכם. ניתן לבצע הזמנות לכפרי הנופש באמצעות סוכנות שמייצגת את הרשת בארץ, או ישירות באתר האינטרנט. המחירים זהים באופן עקרוני, היתרון העיקרי של הזמנה בארץ הוא שישנו גורם מקומי דובר עברית שיכול לעזור בעת ביצוע ההזמנה ובמקרה שיש בעיות.
כפר הנופש שבו התאכסנו נקרא Le Bois aux Daims. הוא נמצא מדרום לנהר הלואר בין טור (Tour) לאנג’ר (Angers) וממוקם בצורה נוחה ביחס לאתרים רבים בעמק הלואר. זהו כפר נופש חדש לגמרי שנפתח בקיץ 2015, כך שהכל מבריק ומצוחצח. הכפר משתרע על פני שטח גדול מאוד ולכן חובה לשכור אופניים על מנת לנוע בתוכו בנוחות (ניתן לשכור אופניים למבוגרים ולילדים, כולל כסא לאופניים ועגלה נגררת לילדים קטנים). מלבד פארק המים המושקע ניתן למצוא בו גם פעילויות ספורט ונופש שונות, רשימה מעודכנת מופיעה באתר האינטרנט.
אנחנו הזמנו באופן ישיר באמצעות אתר האינטרנט בקתת VIP לשישה אנשים למשך ארבע לילות במחיר של 140 יורו ללילה (כולל ביטוח למקרה של ביטול). כשהגענו גילינו יחידת דיור נהדרת – מודרנית, מרווחת, מעוצבת להפליא ומצויידת היטב. בנוסף לסלון גדול, מטבח ופינת אוכל היו ביחידה 3 חדרי שינה ושני חדרי אמבטיה, באחד מהם ג’אקוזי וסאונה. ארוחות בוקר הכנו באופן עצמאי, ניתן לקנות בכל בוקר באגטים ודברי מאפה טריים בבולנז’רי במרכז הכפר.
אנחנו מאוד אוהבים את הקונספט של כפרי הנופש, אבל זה כמובן עניין של טעם. מכיוון שהכפר עצמו מספק לא מעט אפשרויות למנוחה ובילוי אני חושב שכדאי להתאכסן בו בעיקר אם מתכוונים לשהות בו לפחות חלק מהזמן ולנצל את מה שהוא מציע, כפי שאנחנו אכן עשינו.
אתר האינטרנט של כפר הנופש Le Bois aux Daims
לאחר שעזבנו את עמק הלואר פנינו צפונה וישנו שלושה לילות בצימר כפרי בשם Ferme Saint Christophe שנמצא בעיירה Saint-Marcan, מעט דרומה ממון סן מישל. קיבלנו יחידה משפחתית ובה חלל מרכזי ששימש כסלון, מטבח ופינת אוכל, שני חדרי שינה, חדר אמבטיה ושירותים. בסלון ישנה ספה שנפתחת למיטה נוספת במידת הצורך. המחיר היה 142 יורו ללילה, גם כאן בעל הצימר הידידותי סייע לנו בכמה המלצות על האזור, במיוחד לגבי הביקור במון סן מישל.
אתר האינטרנט של הצימר Ferme Saint Christophe (בצרפתית, ניתן למצוא תיאור באנגלית ב- Booking.com)
את שלושת הלילות הבאים בילינו בצימר כפרי נוסף בשם La Griotte שנמצא בכפר Pennedepie, ממש בסמוך לעיר הונפלור. קיבלנו יחידת דיור שבה חדר ראשי שמשמש גם כמטבח ופינת אוכל ובו ספה שנפתחת למיטה זוגית, חדר שינה נוסף שבו מיטה זוגית ומיטת יחיד וחדר אמבטיה ושירותים. המחיר היה 120 יורו ללילה, כולל ארוחת בוקר. הצימר שוכן בבית חווה מטופח ויש בו חצר גדולה, בריכה קטנה, טרמפולינה (הילדים פתחו כל בוקר בקפיצות…) וכמה בעלי חיים. הבעלים היה ידידותי ונחמד באופן יוצא דופן, אבל בדיעבד יחידת הדיור קטנה מעט לדעתי עבור משפחה בת חמש נפשות ולכן אני ממליץ עליה רק אם יש לכם ילד אחד או שניים בלבד.
אתר האינטרנט של הצימר La Griotte (בצרפתית, ניתן למצוא תיאור באנגלית ב- Booking.com)
את שני הלילות האחרונים בילינו בסמוך ליורודיסני. המחיר של מלונות דיסני הצמודים לפארק השעשועים יקר מאוד באופן יחסי, וממילא מבלים את רוב היום בפארק עצמו ולא במלון. הרבה יותר משתלם לדעתי ללון באחד מהמלונות הסמוכים למתחם של דיסני אבל לא נמצאים ממש בתוכו, ההבדל במחיר יכול להיות משמעותי מאוד. אנחנו הזמנו חדר משפחתי ב- Explorers hotel, קיבלנו יחידה הכוללת חדר ארוך וגדול שבו שתי מיטות זוגיות, חדרון נוסף שבו מיטת קומותיים ומקום למזוודות, חדר אמבטיה ושירותים. במלון עצמו יש פעילויות ומתקנים שונים כגון בריכה, ג’ימבורי, מסעדות, וכדו’, למקרה שאתם לא מבלים את היום כולו ביורודיסני או שנותר לכם עוד כוח. המחיר היה 188 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר. ניתן להשתמש בשירותי ההסעה של המלון כדי להגיע אל המתחם של דיסני ולחזור ממנו.
אתר האינטרנט של מלון Explorers
השכרת רכב
מכיוון שטיילנו חלק מהזמן יחד עם בני משפחה נוספים, שכרנו רכב גדול לתשעה אנשים דרך סוכנות Auto Europe (בפועל החברה שסיפקה את הרכב הייתה יורופקאר). קיבלנו וואן גדול ומרווח של מרצדס עם מנוע דיזל, במקור היינו אמורים לקבל רכב של רנו אבל בגלל שהוא כאמור לא היה מוכן בזמן הרווחנו. המחיר היה כ- 75 יורו ליום כולל כל הביטוחים וביטול השתתפות עצמית, רכב קטן יותר יעלה כמובן פחות. אם גם אתם צריכים רכב גדול לשבעה ובמיוחד לתשעה נוסעים כדאי מאוד לעשות את ההזמנה כמה חודשים מראש, מכיוון שהזמינות של רכבים כאלה נמוכה. חשוב מאוד לעשות השוואה בין כמה חברות השכרה בארץ, מכיוון שהבדלי המחיר יכולים להיות משמעותיים מאוד. שימו לב שברוב המקרים בעת שאתם משכירים באירופה יוצע לכם רכב עם הילוכים ידניים, רכב אוטומטי יעלה יותר. אם אתם מתכננים נסיעות רבות כדאי לבדוק את האפשרות לשכור רכב עם מנוע דיזל, מה שיוריד את עלויות הדלק. כסא תינוק אחד הבאנו מהארץ כשהוא ארוז היטב בתוך שקית גדולה, כסא תינוק נוסף שכרנו במקום מהחברה. בסופו של דבר, כפיצוי על האיחור במסירת הרכב, לא שילמנו על הכסא השכור ועל נהג נוסף.
במהלך הנסיעות ניווטתי עם Waze ועם Google Maps ללא שום בעיות, אני באופן אישי מעדיף את Google Maps אבל Waze שימושית יותר במקרה של פקקים. רכשתי מראש חבילת שיחות ו- Data מחברת הסלולר בארץ, אפשר גם כמובן לרכוש כרטיס סים מקומי. מבחינת ניצול החבילה, במהלך הטיול שנמשך כאמור שבועיים השתמשתי באינטרנט הסלולרי בצורה די רציפה לצרכי ניווט, גלישה באתרים בהתאם לצורך ומדי פעם קריאת מיילים. בסופו של דבר ניצלתי במצטבר כ- 800 MB, כך שחבילת גלישה של 1 GB אמורה בהחלט להספיק ברוב המקרים.
עלויות
המרכיב המשמעותי בטיול הוא בדרך כלל הטיסות. מחירי הכרטיסים לפריז יכולים להשתנות מאוד ותלויים בפרמטרים רבים, בהם העונה ומבצעים שונים של חברות התעופה. אנחנו כאמור הזמנו את הכרטיסים זמן רב מראש ובזכות כך מצאנו מחיר זול יחסית, ולכן כדאי לעשות זאת אם יש לכם אפשרות.
עלות השכרת רכב תלויה כמובן בסוג הרכב שאתם צריכים ונעה סביב כמה עשרות יורו ליום. כדאי מאוד כאמור לעשות בדיקה במספר סוכנויות השכרה בארץ כדוגמת שלמה SIXT, אופרן, ממסי, הרץ, אוויס, יורופקאר, וכדו’ ולהשוות היטב את המחירים ואת תנאי ההשכרה, משום שיכולים להיות הבדלים משמעותיים בין ההצעות השונות. כדאי גם לעשות ביטוח לביטול השתתפות עצמית במקרה של גניבה ותאונה. מלבד זאת יש לקחת בחשבון את עלות הדלק שתלויה כמובן במרחקי הנסיעה המתוכננים, ואת עלות החנייה במרכזי הערים ובכמה אתרי תיירות נוספים – שנעה בדרך כלל בין 5 ל- 15 יורו לחנייה.
ארוחה ממוצעת למשפחה בת חמש נפשות במסעדה סבירה תהיה דומה למחיר בארץ, כ- 60-80 יורו, אוכל מהיר יעלה כמובן פחות.
מחירי כניסה מעודכנים לאתרים השונים ניתן לברר מראש באתרי האינטרנט, בחלק מהמקרים בני נוער וילדים משלמים מחיר מוזל או נכנסים בחינם.
טיפים ועצות נוספות
טיפ בנוגע לארוחות במסעדות בצרפת – כפי שציינתי שימו לב שבמקרים רבים, במיוחד בעיירות הקטנות ובאזורים הכפריים, המסעדות פתוחות בשעות מסוימות בלבד לארוחות הצהרים והערב, כך שאם אתם לא מגיעים בזמן המתאים תתקשו למצוא מקום פתוח. השירות לעיתים איטי והארוחה יכולה להימשך זמן רב, ולכן אם זמן הטיול יקר לככם ובמיוחד כשמטיילים עם ילדים קטנים וחסרי סבלנות כדאי לעיתים לאכול במסעדות פשוטות יותר, במקומות שמציעים שירות עצמי או בופה, ואפילו (לא עלינו…) ברשתות של מזון מהיר. עם זאת כדאי כמובן לנצל את העובדה שאתם בכל זאת מטיילים בצרפת ולבקר כמה פעמים גם במסעדות צרפתיות, ובמיוחד לנסות את המאכלים הטיפוסיים לאזור. כדאי גם לטעום את הסיידר והקלבדוס המפורסמים של נורמנדי.
אם אתם מטיילים עם ילדים קטנים כדאי לעשות ביטוח רפואי טוב, כזה שמאפשר לכם גם להתקשר לארץ ולשוחח עם רופא בעת הצורך. מלבד זאת כדאי לקחת תיק עם תרופות נפוצות שונות, תוכלו כמובן למצוא כל מה שתצטרכו בצרפת אבל לעיתים אם מדובר על משהו פשוט חבל על זמן החיפוש וסביר להניח שבחלק מהמקרים לא תמצאו בדיוק את התרופות והתכשירים שאתם מכירים מהארץ.
אם יש לכם ילד קטן, ובמיוחד תינוק, רצוי מאוד לקחת גם עגלה וגם מנשא. באתרים רבים ובמרכזי העיירות הקטנות לא נוח לטייל עם עגלה ולכן כדאי שיהיה עמכם מנשא נוח שאתם מכירים מהארץ.
כמה טיפים נוספים המבוססים על ניסיוננו המצטבר בטיול עם ילדים:
– כדאי מאוד לבחור מקומות לינה שיש בהם בריכה, אפילו אם היא קטנה. הילדים תמיד ישמחו להשתולל ולהוציא אנרגיה, יש סיכוי שלעיתים הם אף יעדיפו את השהות בבריכה על פני הטיול עצמו… בנוסף לכך כשחוזרים מיום ארוך ומייגע ביקור קצר בבריכה יכול להמריץ ולרענן אתכם ואותם.
– כדאי מאוד לקחת הרבה משחקים שונים לילדים, כגון מדבקות, חוברות צביעה, קלפים, כמה ספרים אהובים, וכדו’. רצוי להביא גם לפטופ קטן או טאבלט ולשמור בו כמה סרטים ומשחקים שהילדים אוהבים, בעיקר עבור הטיסות והנסיעות. עם זאת תתפלאו לגלות שאפשר בהחלט (ואפילו עדיף) להסתדר בלי טלוויזיה ומחשב צמודים ושהילדים חוזרים פתאום לקרוא, לצייר ולשחק.
הכי חשוב – זיכרו שבטיול משפחתי, במיוחד עם ילדים קטנים, הקצב איטי יותר – ישנם דברים שלא תספיקו לעשות ואתרים שעליהם תצטרכו לוותר. כדאי לתכנן את המסלול מראש כך שלא יהיה קשה ואינטנסיבי מדיי ובמהלך הטיול להתנהל בצורה גמישה ופתוחה לשינויים והתאמות.
אם אתם מתכננים טיול דומה ויש לכם שאלות, אתם מוזמנים לפנות אליי בכתובת האימייל maaqsa@hotmail.com.
כמה פעמים רציתם לצאת לטיול וחיפשתם משהו מיוחד, מעבר למסלולים הסטנדרטיים ולאטרקציות המוכרות ?מתכננים טיול ורוצים להפוך אותו למשהו ייחודי, מעניין ושונה? מחפשים מתנה מיוחדת ליום הולדת, יום נישואין, בר/בת מצווה, או כל אירוע משמח אחר ?לחצו כאן לחוויית טיול ייחודית למטייל העצמאי |
טיול מהנה !
עמיר.
