בחודש מרץ 2018 ערכנו טיול של שבוע בדרום איטליה בהרכב משפחתי מורחב של 3 דורות, כולל ילדים בטווח הגילאים שבין 5 ל- 14. ביקרנו באיטליה מספר פעמים בעבר ואף ערכנו טיול משפחתי נוסף בדרומה לפני כמה שנים – אפשר לקרוא עליו כאן:
הטיול המשפחתי הקודם שלנו בדרום איטליה
בטיול הנוכחי החלטנו להתמקד בשני אזורים – חבל Apulia (פוליה או אפוליה) שנמצא באזור ה- “עקב” של המגף האיטלקי וחוף Amalfi, שבו כבר ביקרנו בעבר. מכיוון שהטיול היה קצר יחסית הקדשנו 3 ימים לכל אזור, כך שהספקנו רק לטעום על קצה המזלג מכל אחד מהם.
כמה פעמים רציתם לצאת לטיול וחיפשתם משהו מיוחד, מעבר למסלולים הסטנדרטיים ולאטרקציות המוכרות ?מתכננים טיול ורוצים להפוך אותו למשהו ייחודי, מעניין ושונה? מחפשים מתנה מיוחדת ליום הולדת, יום נישואין, בר/בת מצווה, או כל אירוע משמח אחר ?לחצו כאן לחוויית טיול ייחודית למטייל העצמאי |
יום 1
נחתנו בשדה התעופה ברומא בשעות הערב, אספנו את הרכבים השכורים ויצאנו אל המלון שבו ישנו בלילה הראשון. הרעיון היה לקצר טווחים ולחסוך זמן בנסיעה למחרת לכיוון Apulia. בדרך עצרנו לארוחת ערב זריזה במסעדת דרכים של רשת Autogrill, כמוה ניתן למצוא רבות לאורך הכבישים המהירים באיטליה. את הלילה בילינו במלון Liola שנמצא בסמוך לעיירה Cassino – במרחק של כשעה וחצי נסיעה מרומא. אנחנו לא לנו במלון עצמו – ממש בסמוך אליו יש בניין ששייך למלון בו קיבלנו שלוש דירות משפחתיות. אנחנו התאכסנו בדירה מעוצבת ומרווחת ל- 4 נפשות שהייתה נהדרת, המחיר היה 154 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר.
יום 2
אחרי ארוחת הבוקר עזבנו את המלון ויצאנו בנסיעה של כ- 4 שעות מזרחה אל היעד הראשון שלנו – העיירה Trani ששוכנת על חופו של הים האדריאטי.
בילינו בעיירה המקסימה כמה שעות – התחלנו (כמובן…) בגלידה מצוינת שאכלנו בגלידריה בשם La Scimmietta.
מקרר הקינוחים בגלידריה La Scimmietta
לאחר מכן טיילנו בנמל הציורי של העיירה וצפינו בשלל הדיג היומי שהציעו הדייגים שחזרו זה עתה מהים – כולל דיונונים חיים שניסו לברוח מהדלי שבו הוחזקו וכמה צבי ים (שקלנו לקנות אותם ולשחררם חזרה לים…).
הנמל של Trani
שוק הדייגים הקטן
המשכנו לקתדרלה הגדולה והיפה שנמצאת בצדו השני של הנמל.
הקתדרלה של Trani
נכנסנו גם למוזיאון הסמוך שבו תצוגה ארכיאולוגית יפה ותערוכה מעניינת של מכונות כתיבה, כולל דגם מקורי של מכונת הכתיבה הראשונה בעולם שיוצרה באופן סדרתי על ידי חברת Remington בשנת 1874.
תצוגת מכונות הכתיבה
לאחר מכן נסענו לעיירה Alberobello, בה התאכסנו במהלך שלושת הימים הבאים.
המבנה האופייני לחבל Apulia הוא ה- Trullo – מעין בקתה הבנויה מאבן ללא שימוש במלט ולה גג מחודד בצורה של חרוט. ניתן למצוא את מבני ה- Trulli בעיירות שונות ברחבי החבל, אולם העיירה Alberobello ידועה בתור “בירת ה- Trulli” – יש בה ריכוז גדול שלהם והיא אף הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו בשנת 1996. הצימר שהזמנו נקרא B&B Trulli San Leonardo, הוא נמצא מעט מחוץ לעיירה בצמוד לפארק מים קטן בשם Water Splash 2008 (פתוח רק בעונה, כשאנחנו היינו הוא היה סגור). קיבלנו 3 בקתות Trulli, שתיים משפחתיות ואחת לזוג – הבקתות חביבות ומצוידות היטב והלינה בהן הייתה חוויה נחמדה. העלות של בקתה משפחתית ל- 4 נפשות הייתה 260 יורו ל- 3 לילות כולל ארוחת בוקר, צריך לקחת בחשבון שהלינה בבקתה הספציפית שאנחנו קיבלנו היא בשני חדרים קטנים שנמצאים בקומה השנייה אליה מטפסים במדרגות עץ.
אתר האינטרנט של B&B Trulli San Leonardo
הצימר B&B Trulli San Leonardo
ארוחת ערב מצוינת אכלנו במסעדה איטלקית בשם La Nicchia שמרוחקת כמה דקות נסיעה מהצימר.
אתר האינטרנט של מסעדת La Nicchia (באיטלקית)
יום 3
בעלת הצימר הביאה לנו ארוחת בוקר נחמדה, ואחרי שאכלנו יצאנו לטיול ב- Alberobello.
היום היה יום חמישי, יום השוק השבועי. בכיכר המרכזית של העיירה, למרגלות בית העירייה, וברחובות הסמוכים התפרסו דוכנים שונים של בגדים, מזון ומזכרות. האזורים התיירותיים העיקריים של העיירה, בהם מרוכזים בתי ה- Trulli, נקראים Rione Monti ו- Aia Piccola. כדי להגיע אליהם ירדנו באחד מהרחובות המובילים מטה מהכיכר לכיוון Via Indipendenza – רחוב רחב שחלקו מדרחוב ובו מגוון של חנויות, בתי קפה ומסעדות. מהרחוב עולות כמה סמטאות תלולות ולאורכן מקובצים בתי Trulli משופצים ויפים – רובם משמשים כיום כחנויות של מזכרות תיירותיות. טיילנו בין בתי ה- Trulli, קנינו מעט מתנות, נשנשנו גלידה ואף צעדנו לרחוב Largo Martellotta, בו התקיים שוק שבו מכרו איכרי הסביבה את תוצרתם הטרייה.
בתי ה- Trulli ב- Alberobello
בשעות הצהרים יצאנו לכיוון היעד השני שלנו – העיירה Martina Franca, הנמצאת במרחק של כחצי שעה נסיעה מ- Alborobello. כשהגענו אליה אכלנו ארוחת צהרים במסעדה מצוינת בשם Ristorante I Templari הממוקמת בבית אבן יפה. הארוחה הייתה מעולה והורכבה בעיקר ממנות של פסטה טרייה ברטבים שונים, החיסרון העיקרי הוא שהיא נמשכה מעט זמן – האיטלקים לא ממהרים לשום מקום כשמדובר באוכל 🙂
אתר האינטרנט של מסעדת Ristorante I Templari
העיירה הבארוקית המקסימה Martina Franca ידועה בעיקר במרכז ההיסטורי העתיק שלה. שוטטנו כשעתיים בסמטאות הצרות המתפתלות בין הבניינים היפים והכיכרות הציוריות, ולאחר מכן המשכנו לעיירה Polignano a Mari המרוחקת כשעה נסיעה.
סמטאות Martina Franca
הגענו ל- Polignano a Mari בשעות אחר הצהרים המאוחרות, בדיוק כשהחל לרדת גשם קל. העיירה בנויה על מורדות של צוקים תלולים לחופו של הים האדריאטי. צפינו אל חוף הים היפה והמפורץ הנשקף מגשר Ponte di Polignano במרכזה, אך בשל הגשם ויתרנו על שיטוט ברגל ובמקום זאת עלינו על רכבת תיירותית קטנה שמצאנו בכיכר הראשית. עשינו סיבוב לאורך החוף ובין הסמטאות – פתרון מושלם למזג אוויר גשום. לאחר מכן אכלנו ארוחת ערב טובה של דגים ופירות ים מטוגנים במזללה מצוינת בשם Pescaria וקינחנו בגלידה מעולה בגלידריה Caruso Note d’Eccellenza הסמוכה.
אתר האינטרנט של מסעדת Pescaria (באיטלקית, ניתן למצוא תפריט באנגלית)
Polignano a Mari
יום 4
אחרי ארוחת הבוקר התארגנו לאיטנו, עזבנו את הצימר בשעות הבוקר המאוחרות ויצאנו לכיוון יעדנו הבא – Matera. העיירה מפורסמת בעיקר בזכות ה- Sassi di Matera (הפירוש המילולי הוא “הסלעים של Matera”) – מערות שנחפרו באבן הגיר הרכה מהתקופה הפרהיסטורית ואילך ושימשו לאורך השנים למגורים ולאחסון. מעל למערות נבנו בתים צפופים והמראה הכללי המתקבל מרהיב. בזכות הבנייה הייחודית שהשתמרה שימשה העיר כאתר צילומים לסרטים שונים שעלילתם מתרחשת בערים עתיקות, ובהן ירושלים – למשל הסרט הידוע ומעורר המחלוקת “הפסיון של ישו” של מל גיבסון משנת 2004. העיר אף הוכרזה בשנת 1993 כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו.
ה- Sassi של Matera
ה- Sassi שוכנים בשני עמקים – Sassi Caveoso ו- Sassi Barisano, וביניהם נמצאת גבעת Civita ממנה נשקף נוף נהדר של שניהם. עצרנו ב- Tourist Information כדי לאסוף מפות ולקבל המלצות, ויצאנו לטיול של כמה שעות בעיירה. עלינו לכיכר הגבוהה של הקתדרלה על גבעת ה- Civita ולמספר נקודות תצפית נוספות, ביקרנו בכנסיה חצובה בסלע ונכנסנו למערה משוחזרת שמציגה כיצד חיו התושבים המקומיים לפני מאות שנים.
ברחובות Matera
הקתדרלה של Matera
מערת מגורים משוחזרת
כדאי לקחת בחשבון שרוב המסלול עובר ברחובות תלולים וגרמי מדרגות והטיול הרגלי יכול להיות מאתגר למבוגרים ולילדים קטנים (במיוחד עם עגלות). אכלנו ארוחת צהרים באחת ממסעדות התיירים במרכז העיר – לא מסעדה יוצאת דופן משום בחינה, אבל אפילו המקומות הפשוטים והבסיסיים באיטליה מגישים אוכל מצוין. קינחנו כמובן בגלידה, מומלץ לנסות גם את הממתקים המקומיים כגון ה- Strazzate – עוגיות שקדים ושוקולד שהוכנו במקור לכבוד הכריסטמס.
אוכל איטלקי – הכי פשוט והכי טעים
בסיכומו של דבר, הופתענו מאוד לטובה מחבל Apulia. זהו כאמור אחד מהאזורים הפחות מתויירים ו- “נחשבים” באיטליה, אבל התרשמנו שיש לו המון מה להציע – וזאת למרות שהטיול שלנו היה קצר ויש עוד אתרים רבים נוספים אליהם לא הספקנו כלל להגיע כגון Lecce, Ostuni, חצי האי Gargano, ואחרים.
עזבנו את Matera בשעות אחר הצהרים המאוחרות ויצאנו בנסיעה שנמשכה כ- 3.5 שעות לכיוון Sorrento. הגענו בשעה מאוחרת לווילה שבה התאכסנו בשלושת הלילות הבאים (תיאמנו מראש עם בעלת המקום), ואחרי שהתמקמנו יצאנו לארוחת ערב זריזה בפיצרייה סמוכה.
שכרנו שלוש יחידות דיור ב- Villa Flavia שנמצאת בעיירה Sant’Agnello הממוקמת ממש מעל ל- Sorrento – שתיים משפחתיות ואחת שמתאימה לזוג. ההמלצה שלי על המקום מסויגת – הווילה עצמה אמנם יפה, במיוחד הגן והמטע שמקיפים אותה, ומהמרפסת בקומה השנייה נשקף נוף נהדר של קו החוף ושל הר הווזוב. מצד שני, שתי יחידות הדיור שהיו בתוך הווילה עצמה היו מרווחות ומצוידות היטב בעוד שיחידה נוספת במבנה הסמוך הייתה קטנה יותר ופחות נוחה. בנוסף לכך, הכביש שמוביל לווילה צר ומעט לא נוח לגישה, במיוחד עבור רכב גדול כמו שהיה לנו. המחיר של דירה ל- 4 נפשות היה 465 יורו ל- 3 לילות.
יום 5
בטיול הקודם שלנו בדרום איטליה ביקרנו באי Capri, אולם מזג האוויר היה סגרירי ומעונן. החלטנו לבקר בו שוב כדי שתהיה לנו חוויה מתקנת, הפעם מזג האוויר היה מושלם – השמש זרחה והשמיים היו תכולים ונקיים.
נסענו לנמל הקטן של Sorrento והחנינו את הרכבים באחד מהחניונים בתשלום. יש כמה חברות ששטות ל- Capri וחזרה בשעות שונות של היום, המעבורת האחרונה מהאי חזרה ליבשה יוצאת בסביבות 18:00 או 19:00 (תלוי בעונה) כך שכדאי לתכנן בהתאם ולהתחיל את היום מוקדם. כשהגענו לקופות התברר לנו שיש כרטיסים הלוך אבל נותרו כרטיסים חזור רק לשעה 15:00, מה שלא היה מותיר לנו די זמן. חשבנו בצער שניאלץ לוותר על הביקור באי, אבל אחד ממדריכי התיירים המקומיים אמר לנו שנרכוש ב- Sorrento כרטיסים לשייט הלוך וכשנגיע ל- Capri נוכל לרכוש כרטיסים לשייט חזרה לשעה מאוחרת ושלא תהיה כל בעיה. עשינו כפי שהוא הציע ומיד כשהגענו ל- Capri ניגשנו לקופות ורכשנו כרטיסים חזרה – אכן לא הייתה בעיה, כך שלא ברור לי מדוע לא יכולנו לרכוש כרטיסים הלוך ושוב מראש ב- Sorrento. בכל מקרה, מכיוון ש- Capri הוא אחד מהאתרים הפופולריים ביותר באזור והוא מלא במבקרים, במיוחד בעונות התיירות, מומלץ מאוד להזמין כרטיסים להפלגה מראש דרך האינטרנט או לפחות להגיע בשעה מוקדמת בבוקר כדי להימנע מבעיות.
השייט מ- Sorrento ל- Capri על אניית המעבורת הגדולה נמשך כחצי שעה. אחרי שהגענו לנמל Marina Grande ב- Capri קנינו כרטיסים לשייט מסביב לאי שכלל גם עצירה במערה הכחולה (The Blue Grotto) – אחד מאתרי התיירות הידועים ביותר באי ובאיטליה בכלל. יש מגוון של חברות וספינות שבהן ניתן לערוך את השייט, כולל אפשרות לשכור סירה פרטית. אנחנו רכשנו כרטיסים לסירה גדולה שבה היה גג מוצל ושירותים – המחיר היה 18 יורו לאדם ו- 14 יורו נוספים לכניסה למערה הכחולה.
השייט סביב לאי Capri
השייט נמשך כשעה וחצי והוא היה נהדר – הקפנו את האי, צפינו אל חופיו המפורצים היפים ואף עברנו בתוך הקשת הידועה של אחד ה- Faraglioni – שלושת עמודי הסלע הגדולים המזדקרים מתוך הים בסמוך לאי – אחד מהאתרים המוכרים והמצולמים ביותר ב- Capri.
עוברים דרך קשת האבן של ה- Faraglioni
המערה הכחולה היא אתר תיירות “מיתולוגי” שידוע כבר מהתקופה הקלאסית. זוהי מערה טבעית גדולה שנחצבה בתוך הסלע על ידי גלי הים. הכניסה אליה היא דרך פתח קטן שגובהו פחות ממטר – כשיש רוחות והים סוער לא ניתן להיכנס אליה כלל (זה מה שקרה לנו בביקור הקודם באי). בזכות פתח הכניסה הצר, שחלקו שקוע מתחת לפני המים, צובעים קרני השמש החודרים פנימה את הים בתוך המערה בצבע כחול עמוק מרהיב – ומכאן שמה ופרסומה. בעת העתיקה שימשה המערה כמקום רחצה לרומאים עשירים ואף הייתה ה- “בריכה הפרטית” של הקיסר טיבריוס שהתגורר באי במשך עשר השנים האחרונות לשלטונו. הכניסה למערה אפשרית רק באמצעות סירות משוטים קטנות – ספינות התיירים עוגנות בסמוך לפתח והתיירים יורדים אל הסירות המושטות על ידי חותרים מקומיים שמכניסים אותן במיומנות לתוך המערה תוך שהם שרים סרנדות באיטלקית “לחימום האווירה” (בתמורה לטיפ כמובן).
נכנסים למערה הכחולה
החוויה מאוד תיירותית אמנם ובפועל נמצאים במערה רק דקות ספורות – אבל כשהיינו בתוכה הרגשנו שהאור הכחול המרצד שהציף אותה ממש מכשף אותנו והמראה היה עוצר נשימה.
בתוך המערה הכחולה – התמונות לא מצליחות להעביר את היופי
באי Capri יש שתי עיירות עיקריות – הגדולה יותר נקראת בעצמה Capri והקטנה יותר Anacapri. לאחר שהשייט הסתיים לקחנו מונית מהנמל אל Anacapri – עלות הנסיעה בין האתרים השונים בתוך האי היא כ- 20-30 יורו. באופן עקרוני יש גם רכבל (Funicular) שמחבר את הנמל והעיירה Capri ותחבורה ציבורית באוטובוסים קטנים שמותאמים לנסיעה בכבישים התלולים והצרים של האי, אבל בעת שביקרנו הרכבל לא פעל והיה תור לתחבורה הציבורית – כך שנסיעה במוניות הפתוחות החמודות של האי היא בהחלט אלטרנטיבה מומלצת.
אכלנו ארוחת צהרים זריזה ופשוטה באחת ממסעדות התיירים ב- Anacapri ולאחר מכן עלינו ברכבל אל הפסגה של Monte Solaro שגובהו כ- 600 מטר – הנקודה הגבוהה ביותר באי. הנסיעה ברכבל מתבצעת במושבים פתוחים המיועדים לאדם בודד, ילדים קטנים אפשר לצרף למבוגר. בביקור הקודם שלנו באי ההר כולו היה שרוי בתוך ענן של ערפל, למרות שהחוויה של נסיעה ברכבל בתוך הענן הייתה מיוחדת ומהנה לא יכולנו לראות דבר כשהגענו למעלה. הפעם הראות הייתה מושלמת – האי כולו וקו החוף היו פרוסים לעינינו מאופק לאופק והנוף היה מרהיב.
הרכבל לפסגת Monte Solaro והנוף מהתצפית
מפרץ נאפולי והר הווזוב
עשינו הפסקה קלה למנוחה ונשנושים של גלידה, קפה ולימונצ’לו בבית הקפה שנמצא בראש ההר, ולאחר מכן ירדנו חזרה ברכבל ל- Anacapri ולקחנו מונית לעיירה Capri. שוטטנו מעט בסמטאות העיירה, שתינו ברד לימון מרענן וצעדנו לתצפית של גני אוגוסטוס מהם נשקף נוף נהדר של קו החוף ושל עמודי ה- Faraglioni, אותם עברנו בשייט כמה שעות קודם לכן.
העיירה Capri ותצפית מגני אוגוסטוס
לאחר מכן חזרנו במונית לנמל ועלינו על האנייה שהחזירה אותנו ל- Sorrento.
יוצאים מהנמל של Capri
מגיעים לנמל של Sorrento
כדאי לדעת שאפשר גם לערוך טיולים רגליים ב- Capri במספר מסלולים יפים, למשל לשרידי Villa Jovis בה התגורר הקיסר טיבריוס אשר בנויה על צוק גבוה מעל לים (טיבריוס ניהל בה חיים של זימה וסטייה שתועדו בכתביהם של ההיסטוריונים הרומאים…) – אבל לא נותר לנו מספיק זמן.
ארוחת ערב אכלנו ב- Ristorante Bagni Delfino – אחת מהמסעדות הטובות (והיקרות…) ב- Sorento. הארוחה הייתה מצוינת – המסעדה ידועה בעיקר במנות של דגים ומאכלי ים, ויש בה גם מבחר גדול מאוד של יינות. היא נמצאת באזור Marina Grande (לא להתבלבל עם הנמל של Sorrento) אליו מוביל כביש תלול שמתפתל מטה – הגישה קצת בעייתית עם רכב מכיוון שאין אפשרות להחנות למטה, ולכן כדאי להגיע עם מונית או להחנות את הרכב בחניון בתשלום שנמצא במורד הכביש בערך באמצע הדרך.
Ristorante Bagni Delfino באתר של TripAdvisor
Marina Grande ב- Sorrento
יום 6
בבוקר יצאנו לטיול בדרך Amalfi – אחת מדרכי הנוף היפות והידועות ביותר באיטליה ובכלל, ואחד ממוקדי הטיול באזור. הדרך הנוחה ביותר היא לערוך את הטיול ברכב, אבל צריך לקחת בחשבון שהכבישים צרים, יש עומס ופקקים (במיוחד בעונות התיירות) ולעיתים קשה למצוא חניה לאורך הדרך. אפשרות נוספת היא לטייל באמצעות תחבורה ציבורית, או לעבור בין העיירות השונות בשייט, אבל זה בדרך כלל פחות נוח במסגרת משפחתית וכמו כן מחמיצים את הנופים היפים הנשקפים במהלך הנסיעה.
זוהי הפעם השנייה שאנחנו מבקרים באזור, התחנה הראשונה שבה עצרנו הפעם הייתה המפרצון הקטן והיפה של Praiano. אכלנו ארוחה קלה באחת המסעדות, התפרקדנו על שפת הים וערכנו טיול קליל בשביל שמתפתל מעל לחוף.
החוף היפה ב- Praiano
לאחר מכן המשכנו בדרך – החלטנו לוותר על העיירה Amalfi עצמה שבה כבר ביקרנו בעבר, ובמקום זאת המשכנו ישירות ל- Ravello.
הכיכר המרכזית ב- Ravello
טיילנו ברחובות העיירה ובתצפיות הנוף, אני נכנסתי לקתדרלה ולאחר מכן ביקרנו ב- Villa Rufolo ובגנים היפים שלה – מהם נשקף נוף נהדר של קו החוף. הווילה נבנתה על ידי משפחת Rufolo העשירה בימי הביניים, ובניה המשיכו להתגורר בה במשך מאות שנים. בשנת 1880 ביקר בה המלחין המפורסם ריכרד ווגנר שהתרשם מאוד מיופיו של המקום וקיבל ממנו השראה לחלק מהאופרות שחיבר – כיום מתקיימים בה קונצרטים ופסטיבלים מוזיקליים רבים לאורך השנה.
Villa Rufolo והנוף הנשקף ממנה
חזרנו ל- Sorrento בנתיב שונה – דרך כביש SS145 שמטפס מעל ל- Ravello ויורד חזרה לכיוון החוף תוך שהוא מספק תצפית מרהיבה על מפרץ נאפולי ועל הר הווזוב שמתנוסס מעליו.
בשעות הערב טיילנו במרכזה העתיק והיפה של Sorrento, בעיקר באזור המדרחוב Via San Cesareo וסביבותיו, וערכנו קצת שופינג של מזכרות. הרגשנו שאנחנו צריכים הפסקה מהפסטות והפיצות, ולכן אכלנו ארוחת ערב קלילה בבר המבורגרים טעים וטרנדי בשם N’hambu שנמצא בסמוך למרכז.
Sorrento בערב
יום 7
בבוקר עזבנו את הווילה ויצאנו בדרך צפונה לכיוון רומא.
תכננו לעצור לטיול בפסגתו של הווזוב אבל לצערנו דווקא היום מזג האוויר היה סגרירי וראשו של ההר היה מכוסה בעננים. המשכנו לפומפיי וערכנו בה טיול זריז שנמשך כשעתיים ועבר בכמה מאתריה המרכזיים – בהם האמפיתאטרון, מתחם התיאטראות, בית המרחץ המרכזי, הפורום וכמה מבתי המגורים. אנחנו כבר ביקרנו בפומפיי בעבר אבל תמיד מרתק לחזור אליה שוב, בכל מקרה לדעתי זהו אחד מיעדי החובה של כל מי שמטייל באזור – גם אם אינו חסיד גדול של היסטוריה וארכיאולוגיה.
פומפיי – העיר שקפאה בזמן
אפשר להיכנס לאתר הארכיאולוגי של פומפיי מכמה כיוונים, אנחנו נכנסנו מהשער שנמצא בסמוך לאמפיתיאטרון. את הרכב אפשר להחנות בחניונים רבים (בתשלום) שניתן למצוא באזור, חלקם ציבוריים וחלקם פרטיים.
אחרי הביקור באתר העתיקות אכלנו ארוחת צהרים קלה באחת מהמסעדות הסמוכות והמשכנו בנסיעה לכיוון רומא – החלטנו שלא לוותר על ביקור, אפילו קצרצר, בעיר הנצח בערב האחרון שלנו באיטליה לפני שנחזור לארץ.
לא כדאי כמובן לטייל ברומא, כמו בכל עיר גדולה אחרת, עם רכב – באופן עקרוני אין כלל אפשרות להיכנס עם הרכב למרכז העיר במהלך שעות היום, ובלי קשר קשה ויקר למצוא חנייה. אנחנו הגענו לעיר לפנות ערב והחנינו את הרכב בחניון הגדול Parcheggio Saba שנמצא ליד Villa Borghese. היציאה הרגלית מהחניון היא ב- Piazza di Spagna, ממש בסמוך למדרגות הספרדיות, אבל צריך לצעוד ברגל ולרדת בכמה מסועים של מדרגות נעות במנהרה הארוכה שמובילה אליה.
שוטטנו מעט ברגל במרכזה הנהדר של רומא ועברנו, איך לא, גם ב- Fontana di Trevi שהייתה מלאה כתמיד בתיירים נרגשים. עצרנו לארוחת ערב אחרונה לטיול במסעדה בשם Spaghetteria l’Archetto שמתמחה, כפי שמעיד שמה, בסוגים שונים ורבים של ספגטי ופסטה – סיום מצוין וראוי לטיול.
דף הפייסבוק של מסעדת Spaghetteria l’Archetto
רומא בערב
חזרנו לרכב ונסענו למלון שהזמנו ללילה האחרון – Hotel Cristoforo Colombo שנמצא במיקום נוח בדרומה של רומא, במרחק של כ- 20 דקות נסיעה משדה התעופה. המחיר לחדר גדול שמיועד ל- 4 אנשים, כולל ארוחת בוקר בסיסית, היה 208 יורו ללילה.
אתר האינטרנט של מלון Hotel Cristoforo Colombo
יום 8
התעוררנו מוקדם, נסענו לשדה התעופה, החזרנו את הרכבים השכורים וחזרנו בטיסה לארץ.
מנהלות
ישנן מספר חברות תעופה שטסות ישירות לרומא מהארץ, המחירים משתנים ותלויים כמובן בפרמטרים רבים – העונה, מועד ההזמנה, וכדו’. אנחנו טסנו עם חברת Ryanair, כרטיס עלה כ- 350 יורו כולל מזוודה ובחירת מקום ישיבה לכל נוסע. למרות שמדובר על חברת Low Cost, הטיסה והמטוס היו בסדר גמור.
שכרנו שני רכבים ל- 7 נוסעים כל אחד מחברת הרץ בארץ. קיבלנו רכב אחד מסוג Ford Galaxy, מכיוון שלא היה רכב נוסף מאותו דגם שודרג השני לוואן גדול שמתאים ל- 9 נוסעים – מעט מסורבל יותר בזמן הנהיגה אבל מרווח ונוח מאוד מבחינת המקום. העלות הייתה כ- 580 יורו ל- 7 ימים, כולל ביטוח מורחב וביטול השתתפות עצמית.
אפשר לקנות באיטליה כרטיס SIM מקומי, אני עשיתי תוכנית הכוללת שיחות ו- Data לטלפון שלי דרך חברת הסלולר בארץ. במהלך הטיול ניווטתי באמצעות Waze ו- Google Maps.
אם אתם מתכננים טיול דומה ויש לכם שאלות, אתם מוזמנים לפנות אליי בכתובת האימייל maaqsa@hotmail.com.
כמה פעמים רציתם לצאת לטיול וחיפשתם משהו מיוחד, מעבר למסלולים הסטנדרטיים ולאטרקציות המוכרות ?מתכננים טיול ורוצים להפוך אותו למשהו ייחודי, מעניין ושונה? מחפשים מתנה מיוחדת ליום הולדת, יום נישואין, בר/בת מצווה, או כל אירוע משמח אחר ?לחצו כאן לחוויית טיול ייחודית למטייל העצמאי |
טיול מהנה !
עמיר.
