בחודש מרץ 2018 ערכתי טיול קצר של 4 ימים ב- Baku, בירתה של אזרבייג’ן, וסביבותיה ביחד עם חבר. טיילנו באופן עצמאי עם רכב שכור – את היום הראשון הקדשנו ל- Baku עצמה ולמחרת יצאנו מהעיר, נסענו צפונה לאתר הסקי Shahdag ועצרנו בדרך בעיר Quba.
אזרבייג’ן שוכנת בקווקז, על גדת הים הכספי. בירתה Baku, המכונה “עיר הרוחות” בשל הרוחות החזקות המנשבות באזור, היא אחת מהערים העתיקות השוכנות לאורכה של דרך המשי, לצד ערים ידועות אחרות כקונסטנטינופול (איסטנבול של ימינו), בוכרה, סמרקנד, טהראן, טשקנט, קשגר, שיאן (בסין), ועוד. דרך מיתולוגית זו קישרה בין המזרח הרחוק ובין המערב עוד מן העת העתיקה, ושימשה במשך אלפי שנים כנתיב מסחר חשוב ומרכזי. מלבד סחורות זרמו לאורכה של הדרך גם הלכי רוח ורעיונות, אשר השפיעו בצורה משמעותית על התפתחותה של הציביליזציה האנושית בכללותה. בשל כך ניתן למצוא באזרבייג’ן וב- Baku בירתה מורשת עתיקה המשלבת בצורה מרתקת בין מזרח ומערב, אשר הושפעה משלל התרבויות השונות ששלטו באזור לאורך המאות – בהן המונגולים, הפרסים והרוסים.
כמה פעמים רציתם לצאת לטיול וחיפשתם משהו מיוחד, מעבר למסלולים הסטנדרטיים ולאטרקציות המוכרות ?מתכננים טיול ורוצים להפוך אותו למשהו ייחודי, מעניין ושונה? מחפשים מתנה מיוחדת ליום הולדת, יום נישואין, בר/בת מצווה, או כל אירוע משמח אחר ?לחצו כאן לחוויית טיול ייחודית למטייל העצמאי |
אזרבייג’ן הייתה אחת מהרפובליקות הסוציאליסטיות שהרכיבו את ברית המועצות. עם נפילתו של הגוש הקומוניסטי בתחילת שנות ה- 90 היא קיבלה עצמאות. לאחר תהפוכות פוליטיות שנמשכו מספר שנים נבחר Heydar Aliyev, ששימש כראש הקג”ב ולאחר מכן כראש המדינה בתקופה הקומוניסטית, לנשיא. היום מכהן בנו Ilham Aliyev כנשיא המדינה והוא שולט בה ביד ברזל. רוב תושביה של אזרבייג’ן הם מוסלמים שיעים (לאזרבייג’ן גבול משותף עם איראן, השוכנת מדרומה), אולם היא נחשבת לאחת מהמדינות המוסלמיות הסובלניות ביותר מבחינה דתית – נשים מסתובבות בלבוש מערבי, אין בעיה למצוא ולשתות אלכוהול באופן חופשי, ישנם מקומות שמוכרים בשר חזיר, וכדו’.
אזרבייג’ן המודרנית היא מעין “נסיכות נפט קווקזית” – בדומה לנסיכויות הנפט הערביות ששוכנות במפרץ. היא שוכנת באזור רווי נפט וגז טבעי המהווים את מקור הכנסתה המרכזי. באר הנפט הראשונה בהיסטוריה למשל נקדחה ב- Baku בשנת 1846, וחלק גדול מהונו של אלפרד נובל (זה מהפרס) הגיע משדות הנפט שהיו בבעלות משפחתו באזור – בעיר ישנו אף מוזיאון בבית שבו הוא התגורר.
בארות נפט ליד Baku
הכסף הרב שמקורו בנפט מרוכז בידי השלטון ומשנה את פניה של המדינה – ובמיוחד של Baku עצמה. בעשרים השנים האחרונות ישנה בעיר תנופת בנייה והיא מתמלאת במבנים אדריכליים מרשימים – בנייני ממשל, מוזיאונים, בתי מלון, מרכזי מסחר, ועוד. המבנה הבולט ביותר בעיר הוא “מגדלי הלהבה” – שלושה גורדי שחקים מודרניים המעוצבים כלשונות אש (באחד מהם יש בית מלון). אפשר לראות את המגדלים כמעט מכל פינה בעיר – הם מצופים בזכוכית ומותקנת בהם מערכת תאורה מיוחדת אשר הופכת אותם למסכים עצומים עליהם מוקרנות אנימציות שונות בשעות הערב. באופן כללי נראה שלאזרבייג’נים יש “פטיש” לענייני תאורה – מבנים רבים בעיר מוארים בצורה מרשימה עם רדת החשיכה.
אחת ההגדרות הקולעות ביותר לדעתי ל- Baku היא “שילוב בין Dubai, לאס-ווגאס ופריז” – גורדי שחקים מפוארים, מלונות מצועצעים ושדרות רחבות. היא מציעה גם עיר עתיקה יפיפייה, שווקים אותנטיים, טיילת מרשימה על שפת הים הכספי ואפשרויות רבות ללינה, בילוי, קניות ואוכל במחירים סבירים – ובאופן כללי יש בה שילוב מעניין ויפה בין מזרח ומערב, ישן וחדש. בשל כך היא מהווה לדעתי יעד מצוין לביקור למי שמחפש מקום חדש ושונה – במיוחד לאור מרחק הטיסה הקצר יחסית מישראל. אפשר בהחלט לשהות בעיר עצמה כמה ימים – בנוסף לכך אפשר לצאת גם לטיולי יום באזור באמצעות מדריכים וסוכנויות תיירות מקומיות או ישראליות ששמותיהם עוברים בין התיירים הישראלים. אנחנו כאמור העדפנו לטייל באופן עצמאי ואף שכרנו רכב כדי שנוכל גם לצאת מהעיר.
מסלול
ביום הראשון הגענו ל- Baku בשעות הערב ונחתנו בשדה התעופה המפואר על שם Heydar Aliyev. באופן כללי ניכרת המורשת ה- “סובייטית” של טיפוח פולחן אישיות ל- Aliyev האבא המוצג בתור אבי המדינה – מבנים ואתרים רבים ברחבי העיר והמדינה קרויים על שמו וכמעט בכל פינה ניתן למצוא פסלים ותמונות שלו. אחרי שאספנו את הרכב השכור נסענו למלון Holiday Inn בו התאכסנו כדי לקבל את החדר ויצאנו לשיטוט קצר במרכז העיר ולאורך הטיילת היפה המשתרעת על שפת הים הכספי.
הטיילת על שפת הים הכספי
בית המשפט העליון של אזרבייג’ן
סיימנו את הערב בארוחה טובה של המבורגרים ובירה במסעדת Pivnaya Apteka (ברוסית “בית מרקחת לבירות”) המעוצבת להפליא, השוכנת ממש בסמוך למלון.
ארוחת ערב במסעדת Pivnaya Apteka
את היום השני לטיול הקדשנו ל- Baku.
אחרי ארוחת בוקר טובה במלון נסענו לעיר העתיקה והחנינו את הרכב באחד החניונים הציבוריים הסמוכים אליה (אם אתם מתכוונים לטייל רק בעיר עצמה, אין כמובן טעם לשכור רכב ועדיף להתנייד בתחבורה ציבורית ובמוניות).
העיר העתיקה של Baku – İçeri şəhər באזרית, מהווה את הגרעין ההיסטורי שלה. היא מוקפת חומה ובשנת 2003 אף הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו. העיר העתיקה קטנה יחסית וניתן למצוא בה ערב רב של רחובות ציוריים מרוצפים אבן, אתרים היסטוריים, מבנים עתיקים ונקודות תצפית יפות על העיר ועל הים הכספי.
בסמטאות העיר העתיקה
אחרי ששוטטנו מעט בין הסמטאות הצרות עצרנו לביקור קצר במוזיאון הספרים המיניאטוריים שמכיל אוסף מרשים של מאות ספרים קטנטנים בעשרות שפות – כולל בעברית.
מוזיאון הספרים המיניאטוריים של Baku
לאחר מכן ביקרנו בארמון שירוואנשה (Şirvanşahlar sarayı). הארמון נבנה בתחילתה של המאה ה- 15 ושימש את מלכי שושלת שירוואנשה, אשר שלטה בממלכת Shirvan ששכנה באזור אזרבייג’ן של ימינו בין המאה ה- 9 למאה ה- 16. הארמון הוא אחד מאתריה המרכזיים של העיר העתיקה והוא אכן יפה – למרות שאינו גדול או מפואר במיוחד.
תצפית מעל ארמון שירוואנשה
בתוך הארמון
המשכנו למגדל העלמה (Qız Qalası) ולשוק חפצי האמנות והמזכרות הקטן שנמצא בסמוך אליו. המגדל הוא אחד מסמליה הידועים ביותר של Baku. הוא נבנה כפי הנראה במאה ה- 12 (יסודותיו עתיקים הרבה יותר) ושימש כחלק ממערכת הביצורים של העיר שחרבה עם הזמן. כדאי לטפס בגרם המדרגות הפנימי אל גגו של המגדל – נשקף ממנו נוף יפה של העיר העתיקה ושל הים.
מגדל העלמה והנוף הנשקף מגגו
תמונות בעיר העתיקה
לאחר מכן יצאנו מהעיר העתיקה וצעדנו דרומה דרך הפארק היפה המשתרע בינה ובין חופו של הים הכספי. עברנו ליד Mini Venice – מתחם תיירותי של תעלות מים בסגנון וונציה בהן אפשר לשוט בסירות דמויות גונדולה (אנחנו ויתרנו…).
Mini Venice ב- Baku…
המשכנו למוזיאון השטיחים הלאומי (Xalça Muzeyi) – אריגת שטיחים הינה אחת מהאמנויות המסורתיות של אזרבייג’ן ושטיחים עתיקים נחשבים כאוצרות תרבות לאומיים של ממש. במוזיאון ניתן למצוא הסברים מפורטים על ההיסטוריה של אריגת השטיחים ועל הסגנונות האמנותיים השונים המאפיינים כל אזור ואזור. במוזיאון ישנה גם כמובן תצוגה עשירה המכילה עשרות רבות של שטיחים – חלקם בני מאות שנים. גם המבנה בו שוכן המוזיאון מיוחד בפני עצמו ומעוצב כשטיח מגולגל.
מוזיאון השטיחים
אתר האינטרנט של מוזיאון השטיחים
לאחר הביקור במוזיאון לקחנו מונית לשוק המרכזי של העיר – Taza Bazar. השוק גדול ומרשים ומורכב מאוסף של מתחמים שונים – ירקות ופירות, בשר, חפצי נוי, רהיטים, וכדו’.
Taza Bazar
אחרי ששוטטנו בסמטאות השוק צעדנו דרומה דרך כמה מהשדרות הרחבות והכיכרות של העיר לכיוון אחד מרחובותיה הראשיים והמרכזיים – מדרחוב Nizami. עצרנו לארוחת צהרים קלה במסעדה מקומית בשם Shaurma N1 – למרות השם המעט נדוש המסעדה הייתה מלאה בקהל צעיר והאוכל בסגנון המזרח התיכון היה מצוין.
המדרחוב והעיר כולה היו מקושטים לכבוד חג הנורוז – ראש השנה וחג האסיף הפרסי, שעמד להתקיים כמה ימים לאחר מועד הטיול שלנו. המשכנו לטייל במדרחוב היפה ובכיכר המזרקה הגדולה והמרשימה (Fəvvarələr Meydanı) אליה הוא מוביל, ולאחר מכן אספנו את הרכב ונסענו למרכז התרבות על שם Heydar Aliyev (כמובן…). המבנה המדהים תוכנן על ידי האדריכלית העירקית-בריטית Zaha Hadid. הוא מעוצב בקווים מעוגלים וזורמים ומשלב קימורים לבנים, זכוכית ואלמנטים של תאורה המייצרים אפקט ויזואלי מרשים ביותר – אני חייב לציין שזהו אחד מהמבנים המיוחדים ביותר שבהם ביקרתי.
מרכז התרבות על שם Heydar Aliyev
המבנה משמש למטרות שונות – אנחנו ביקרנו במוזיאון רכב מרשים ששוכן בקומה התחתונה ובתערוכה שמתארת את אזרבייג’ן ואת פועלו של Heydar Aliyev, אבי האומה. בין השאר מוצגות מתנות שונות שקיבל נשיא אזרבייג’ן ממנהיגים שביקרו במדינה – ביניהם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.
מתנתו של ביבי
אתר האינטרנט של מרכז Heydar Aliyev
השמש החלה בדיוק לשקוע כשסיימנו את הביקור במרכז התרבות, ממנו נסענו לתצפית נהדרת על מגדלי הלהבה. אחת מנקודות התצפית הטובות ביותר היא בפארק Dağüstü ששוכן מעט מתחתם – טיפוס בגרם מדרגות מואר ויפה מוביל לראש הגבעה ולמרפסת תצפית ממנה נשקף נוף מרהיב של המגדלים ושל קו החוף כולו.
תצפית על מגדלי הלהבה ועל קו החוף מפארק Dağüstü
סיימנו את היום הארוך והגדוש בביקור במסעדת Sirvansah. זוהי מסעדה אותנטית ומעוצבת להפליא ששוכנת במבנה עתיק – כולל לבוש מסורתי של המלצרים, הופעה של להקה אזרית ותצוגות של כלים, שטיחים וחפצים אתניים אחרים. בדרך כלל אני משתדל להימנע מביקור במסעדות תיירותיות מדיי, אבל מסעדת Sirvansah זוכה לסופרלטיבים רבים ומוגדרת כ- “אתר חובה” של ממש ב- Baku. הביקור במסעדה היה בסך הכל מהנה והאוכל טעים – אבל אני חייב לציין שלדעתי המטבח הפרסי והמטבח הטורקי, שהשפיעו מאוד על המטבח האזרי באופן כללי – וגם על תפריט המסעדה, טעימים ועשירים יותר. בכל מקרה מכיוון שהמסעדה מבוקשת מאוד, הן על ידי תיירים והן על ידי המקומיים, מומלץ מאוד להזמין מקום מראש – אנחנו עשינו זאת בעזרתו של צוות המלון בו השתכנו.
מסעדת Sirvansah
אתר הפייסבוק של מסעדת Sirvansah
ביום השלישי החלטנו לצאת מהעיר ולחוות מעט את ה- Country Side של אזרבייג’ן. היעד שאליו התכוונו להגיע הוא אתר הסקי Shahdag (“הר המלך” באזרית) – הנסיעה אליו נמשכת כשלוש שעות בכביש משובש וקשה לנהיגה ועוברת בין עיירות וכפרים קטנים אשר מספקים זווית ראייה שונה לגמרי על המדינה ותושביה.
Baku היא עיר גדולה, עשירה, מצוחצחת ומפוארת – אני חושב שאין הרבה מקומות בהם ראיתי ריכוז כה רב של מכוניות פאר למשל. לעומת זאת יציאה מהעיר ונסיעה קצרה יחסית צפונה אל האזור הכפרי מובילה למדינת עולם שלישי של ממש ומחזירה בבת אחת כמה עשרות שנים אחורה. הכביש הראשי מתוחזק בצורה גרועה ומלא מהמורות, לאורך הדרך ניצבים בתי זיקוק ומפעלים מזהמים מהעידן הסובייטי, והכפרים קטנים, עניים ופשוטים. עם זאת הנסיעה הייתה מרתקת, הנופים ההרריים – במיוחד בחלקה האחרון של הדרך, היו יפים, והרגשנו שקיבלנו תחושה והבנה טובים יותר של אזרבייג’ן מאשר אם היינו מבקרים בעיר הבירה בלבד.
תמונות מהדרך
במהלך הנסיעה צפונה עצרנו בעיר Quba, בה הסתובבנו מעט ואף הגענו לרחוב היהודים בו שוכן בית כנסת (לא נכנסנו פנימה). העיר הייתה שרויה בערפל כבד ומכיוון שהראות הייתה מוגבלת המשכנו צפונה ישירות לאתר הסקי.
בית עם מגן דוד ברחובות Quba
הגענו לאתר הסקי בשעות אחר הצהרים המוקדמות, ולאחר ארוחה קלה החבר שעמו טיילתי שכר ציוד ובילה כשעה במסלולי הסקי. האתר עצמו קטן יחסית – הוא הזכיר לי מעט את החרמון מבחינת הגודל והיצע המסלולים, אבל הוא יכול בהחלט לספק חוויית גלישה מהנה וזולה יחסית לגולשים שמחפשים אתר צנוע (הוא עובר כעת פיתוח במסגרתו נבנים מסלולי החלקה ורכבלים נוספים). באתר ישנם גם מספר מלונות, אם רוצים להישאר בו יותר מיום אחד וללון במקום.
אתר הסקי Shahdag
אתר האינטרנט של אתר הסקי Shahdag
בשעות אחר הצהרים יצאנו בנסיעה חזרה ל- Baku, אליה הגענו בשעות הערב. שוטטנו שוב בטיילת ובמדרחוב Nizami המואר והיפה, אכלנו ארוחת ערב וחזרנו למלון.
מדרחוב Nizami היפה ביום ובלילה
בבוקר היום הרביעי עזבנו את המלון, ולפני שנסענו לשדה התעופה כדי להחזיר את הרכב ולטוס ארצה הספקנו עוד לבקר במקדש האש (Ateshgah). המקדש נבנה במאה ה- 17 באזור שבו דולקת אש תמידית בשל מרבצי גז טבעי, אשר משכה למקום נזירים ומאמינים הינדים, סיקים וזורואסטריאנים. המקדש עצמו בנוי בצורה של מצודה קטנה שבמרכזה ניצב מזבח שבו בערה אש התמיד. האתר אינו מפואר באופן במיוחד, אבל עדיין כדאי לדעתי לבקר בו.
מקדש האש
מנהלות
ניתן להגיע כיום מישראל ל- Baku בטיסה ישירה עם מספר חברות תעופה, בהן Azerbaijan Airlines וישראייר. אפשר גם לטוס בטיסות לא ישירות דרך מגוון של יעדי ביניים, כגון טורקיה, אוקראינה, ועוד. אנחנו טסנו דרך טורקיה עם עצירה באנטליה, מחירי הכרטיסים נעים בדרך כלל בין 300$ ל- 500$ – תלוי כמובן בעונה, עיתוי רכישת הכרטיס, וכדו’.
אזרחים ישראלים חייבים להוציא ויזה לביקור באזרבייג’ן. אפשר לעשות זאת בשדה התעופה לאחר הנחיתה ב- Baku, אבל מומלץ להוציא ויזה אלקטרונית מראש דרך האינטרנט. הויזה עולה 24$ ומקבלים אותה במייל כ- 3 ימים לאחר הגשת הבקשה, את טופס הויזה שנשלח יש להדפיס ולהציג בביקורת הגבולות לאחר הנחיתה.
אתר האינטרנט הממשלתי להוצאת ויזה לאזרבייג’ן
כדאי לשים לב שישנם אתרים מסחריים נוספים באינטרנט שמאפשרים להוציא ויזה לאזרבייג’ן אבל בעלות גבוהה יותר – לעיתים פי 2 ואף 3. מומלץ כמובן להקפיד ולהוציא את הויזה אך ורק באתר הרשמי של ממשלת אזרבייג’ן.
Baku מציעה מגוון רחב של מלונות ברמות שונות. מחירי הלינה אינם גבוהים יחסית (פרט למלונות המפוארים ביותר) ולכן כדאי לנצל זאת ולהזמין מלון טוב ומפנק ברמה גבוהה. אנחנו התאכסנו כאמור במלון Holiday Inn שלו 5 כוכבים – את ההזמנה עשינו דרך אתר Booking.com. חדר לשניים עלה כ- 140$ ללילה כולל ארוחת בוקר עשירה. המלון מודרני ומעוצב, הוא ממוקם בצידה המזרחי של העיר לא רחוק משפת הים וניתן למצוא בו גם ספא ובריכה פנימית קטנה.
שולחן מקושט בלובי המלון לכבוד חג הנורוז
אתר האינטרנט של מלון Holiday Inn Baku
את הרכב שכרנו מחברה אזרית מקומית, קיבלנו והחזרנו אותו בשדה התעופה (בעת הזמנת המלון ציינו שיש לנו רכב ווידאנו שיש מקום חנייה). עלות השכרת הרכב הייתה מצחיקה – כ- 300 ₪ ל- 4 ימים. גם הדלק זול יחסית – הגיוני עבור מדינה שמתפרנסת מנפט…
אפשר לרכוש כרטיס סים מקומי לשיחות ו- Data, אני עשיתי תוכנית לטלפון הסלולרי מהארץ מכיוון שהעדפתי להישאר זמין במספר הרגיל שלי.
כדאי לשים לב לכמה אזהרות בעקבות מקרים שקרו לתיירים ישראלים שביקרו באזרבייג’ן לאחרונה. בשני אירועים שונים נעצרו מבקרים ישראלים שנחתו בשדה התעופה של Baku לאחר שבמטען שלהם התגלו קליעים – כנראה שנשכחו בתיקים לאחר השירות הצבאי. התיירים הישראלים עוכבו באזרבייג’ן במשך שבועות ארוכים עד שהנושא טופל בצינורות הדיפלומטים – רצוי כמובן לבדוק היטב ולוודא שאין נשק או כדורים בתיקים ובמזוודות (זה נכון כמובן לכל יעד – לאו דווקא לאזרבייג’ן…).
פרט לכך היה מקרה של ישראלי שקנה כמה מזכרות פשוטות באחד מהשווקים בעיר אבל נעצר בשדה התעופה כשעמד לעזוב את המדינה מכיוון שהמוכס החליט משום מה שאלו חפצי מורשת (האזרביג’נים כאמור רגישים לנושא). כפי הנראה זהו מקרה שאינו מייצג את הכלל, אבל באופן כללי כדאי להימנע מרכישת חפצים עתיקים או תכשיטים יקרים מדיי ולהצטייד בקבלות ובאישורים מתאימים מהמוכרים כדי למנוע בעיות אפשריות.
בשורה התחתונה – Baku התגלתה כיעד מרתק ונהנינו מאוד מהטיול בה – למרות שהוא היה קצר במסגרת של “טעימה” בלבד. אם מיציתם את היעדים ה- “סטנדרטיים” ואתם מחפשים מקום חדש המשלב נופש ברמה גבוהה, תרבות מיוחדת, אווירה שונה ועלויות סבירות – הרי ש- Baku היא יעד מעולה.
אם אתם מתכננים טיול דומה ויש לכם שאלות, אתם מוזמנים לפנות אליי בכתובת האימייל maaqsa@hotmail.com.
כמה פעמים רציתם לצאת לטיול וחיפשתם משהו מיוחד, מעבר למסלולים הסטנדרטיים ולאטרקציות המוכרות ?מתכננים טיול ורוצים להפוך אותו למשהו ייחודי, מעניין ושונה? מחפשים מתנה מיוחדת ליום הולדת, יום נישואין, בר/בת מצווה, או כל אירוע משמח אחר ?לחצו כאן לחוויית טיול ייחודית למטייל העצמאי |
טיול מהנה !
עמיר.
